תסז

והנה כ"ז יוכל גם היחיד להגיע, אבל בתפלת הצבור הנה ארז"ל ומנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנא' הן אל כביר לא ימאס, פי' שהגם שע"פ אתעדל"ת לא יוכל להגיע לבחי' זו מ"מ אינו מואס בתפלתן ונותן להם, אמנם בכדי להגיע בתפלתן למעלת ומדריגת בחי' טל תורה לזה התקינו לומר פסוק אד' שפתי תפתח בתורתיך ופי יגיד ל' המשכה שיהי' התפלה כעונה אחר הקורא, ואז יוכל גם בבחי' התפלה להגיע ולהמשיך כמו ע"י בחי' התורה כו'. והנה בד"כ ההפרש בין תורה לתפלה שהתפלה היא חיי שעה ותורה היא חיי עולם, וכמ"ש וחיי עולם נטע בתוכינו ונתן לנו תורת אמת, ולכן בד"כ ההמשכה שנמשכה ע"י התומ"צ מעשיות הוא להוסיף אורות באצי', אמנם תוס' זה נשאר טמון וסתום בעולם האצי', כמשל השפע צדקה שכבר ניתן מן המשפיע רק שהיא סגורה בתיבה שיש בה מנעול וא"א לפותחה וליקח מה שבתוכה, הרי השפע ניתנה בשלימות מן המשפיע רק שהמקבלי' א"א ליקח אותה מפני ההסגר, וא"כ לא יקרא הסגר זה בשם צמצום כלל מאחר שכבר הופרשו מיד הנותן והם כבר מונחי' הפקר לכל מי שירצה בהם כו', אך ענין ההסגר הוא אסיפת וקיבוץ השפע להיות שמורה וצפונה דוקא, אין הכוונה בזה מניעת השפע אדרבה הוא חסד אמיתי לתועלת המקבל שימצא מנוח לאחר זמן כשיצטרך אלי' אז ימצא מנוח לנפשו, ונמצא כי נתינת השפע בתיבה זו היא יותר חסד מאם היו נותנים לו מיד ליד כו', וה"ז כמו שהתחכם יוסף הצדיק ועשה חסד גדול בקיבוץ התבואה בכמה שנים, שלכך נאמר עליו ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ, שלכאו' מהו המעלה כ"כ במה שהוא משביר בר. אך הענין הוא דעיקר המעלה הוא במה שקיבץ בר הרבה בעת שהי' בנמצא הרבה מאד עד שלא הי' נחשב למאומה וסגרם באוצרותיו למען אשר ימצאו מנוח לנפשם לעת שיצטרכו לזה, וה"ז כדמיון הצדקה הסגורה בתיבה כו' כנ"ל. אמנם הנה ענין התפלה הוא חיי שעה היינו ההשפעה שנצרכת לשעה, וא"כ מההכרח שתרד השפע מיד ולא שתתעכב להיות בדרך הוספת אור באצי' כ"א שתרד לבי"ע לצורך חיות וקיום הנבראי', שז"ע חיי שעה היינו בחי' החיות שנמשך להחיות הנבראים כעת בבחי' הוה כו'.

ועפ"ז יובן ענין מה שכשהעמידו את ר"ח ובניו לפני התיבה המשיך בקשותיו מיד עד דרגיש עלמא כשאמר ברכת מחי' המתים כו', והיינו כי ר"ח הי' נשמה