תסה

אור הגנוז כו', אור תורה מחייהו הוא בחי' טל תורה שהוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא כו'.

והנה קודם התפלה התקינו לומר פסוק אד' שפתי תפתח, וארז"ל שזהו כגאולה אריכתא דמיא, ולכאו' צ"ל מפני מה התקינו לאומרו שיצטרכו לתרץ שזהו כגאולה אריכתא, אך הענין הוא דהת"י תרגם ע"פ אד' שפתי תפתח באורייתא, ופי יגיד תהלתיך היינו שזהו הבקשה שגם בתפלה יומשך כמו בתורה, שהגם שהתפלה היא מלמטלמ"ע, מ"מ יהי' גם בתפלה כמו בבחי' התורה, והיינו גם בחי' טל תורה הנ"ל, ולכן אנו מבקשים שפי יגיד תהלתיך יגיד הוא ל' המשכה כעונה אחר הקורא כו'.

וביאור הענין צ"ל תחלה שורש ענין התפלה, דהנה שרש ומקור התהוות עולמות הנבראי' בע"ג הנה מקור הראשון להם הם בחי' כלי המדות, והיינו כמ"ש בעה"ק שא"ת שאוא"ס הוא בבע"ג ואין לו כח בגבול הרי אתה מחסר שלימותו, והגבול הנמצא ממנו ראשון הם כלי המדות, והיינו שהם שורש ומקור לבחי' הגבול כו', והנה אם ע"פ הגבלת הכלים נמשך מניעת המטר וכדומה כו' צריך לעורר ר"ר מבחי' שגבוה מבחי' המדות, והלא אין ערוך לך שהרי כלליות השתלשלות העולמות אינם נחשבים אפי' כטפה מים כו'.

וענין ההעלאת מ"ן שע"י התפלה יובן ממש"נ במ"א בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה, שהוא כמו שמביאים למלך דבר חדש בכדי שיפנה אל בקשה הקטנה והנמוכה לגבי מעלת ומדריגת המלך דכתיב לב מלכים אין חקר, וע"י הדבר חדש ממשיך לב המלך כמו ע"י צפור המדברת, הגם שבנ"א מדברים בבינה יתירה יותר רק אין זה דבר חידוש שהאדם הוא מדבר, אבל מצד החידוש שגם הצפור שהיא בעל חי תדבר עי"ז ממשיך לב המלך ויעורר אותו להיות נפנה לבקשה הנמוכה של ההדיוט שאינה בערך לב המלך המרומם ומתנשא מערך מעלת האדם השפל המבקש מאתו איזה דבר. וכמו"כ יובן למעלה שהרי כלליות השתלשלות העולמות דבי"ע אינו ערוך כלל לגבי אוא"ס מהותו ועצמותו ית' ולא אפי' כטפה לגבי ים אוקיינוס, שהרי אר"י יכולני לשער כמה טיפות יש בים שנמצא יש איזה ערך, וגם הטפה היא מהות אחד עם המים שבים, אבל נבראי' לגבי הבורא ית' הם אין ערוך ממש, ושרש התהוות והנהגת עולמות הנבראים הוא ע"י כלי המדות דאצי' הנק' ז"א, וכמאמר אלי' חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא כו' כולא לאחזאה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.