תנט

ממל' דא"ס שמעצמות המאציל לא הי' אפשר שיתהווה האצי' כי אין ערוך בין אצי' להמאציל יותר ממה שאין ערוך בין העשי' לאצי' (שזהו כערך מודומ"ע לגבי השכל שיש ערך לעשי' לגבי השכל שהרי השכל מתלבש במוח גשמי, וע' מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין אחד ואהבת, משא"כ האצי' שהוא החכ' לגבי המאציל אין ערוך וע' מזה ג"כ בסדור בהביאור ע"פ אתה הצבת גבי ל"ג בעומר) לכן התהוות האצי' רק מבחי' מל' דא"ס שהוא בחי' שמו כו'.

ה) וזהו שנמשך רק קו וחוט, אבל בחי' עיגולים הוא שמקיף את האצי' והעשיי' בהשוואה אחת, והיינו שבחי' עיגולים שרשו בחי' העיגול שלמעלה מהקו שממנו נמשך השתלשלו' העולמות אבי"ע כו', וזהו נק' למעלה עד אין קץ, פי' למעלה מבחי' אצי' שהוא ראשית ההשתל', לכן מקיף את האצי' ואת העשי' בהשוואה א', והיינו למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית (וע' בת"א בהביאורים ע"פ יביאו לבוש מל'. ואפ"ל פי' עד אין קץ, כי הנה יעקב בריח התיכון הוא המבריח מן הקצה אל הקצה ופי' בת"א סד"ה בכ"ה בכסלו וז"ל ומאחר שיש קצה בראש וקצה בסוף הרי יש לו בחי' גבול, ולכן נאמר מי יקום יעקב כי קטן הוא, שהוא בחי' קטן לגבי אוא"ס ב"ה, עכ"ד, והיינו בחי' השתל' ע"ס דיושר והקו"ח שיש קצה בראש וקצה בסוף סיום הקו וע' בד"ה ויושט המלך לאסתר בענין ותגע בראש השרביט כו', אבל בחי' העיגול שמקיף את הקו מראשו עד סופו בהשוואה א' זהו בחי' למעלה עד אין קץ, שאין שייך שם ראש וסוף כו', וע' עוד בת"א בד"ה וארא אל אברהם דצ"א סע"ד מענין למעלה עד אין קץ, ודצ"ב ע"א גבי הרי הוא רם ונשא רבבות מדרגות עד אין קץ וסוף מגדר הקצוות גשמיות ורוחניות, ואפ"ל למעלה עד אין קץ היינו למעלה מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע).

והנה סדר התפלה להתבונן ולהעמיק בדברים הנ"ל היטב ויתמרמר בלבו איך שהוא רחוק מאד מאור פני מלך חיים כי הוא מאד למטה, וע"י העוונות שהוא הרע הוא ביותר למטה כנ"ל סעי' ד' בפי' למטה עד אין תכלית, ועי"ז יעורר רחמים רבים על נפשו כדכתי' בצר לך ומצאוך, וע"י רח"ר יוכל להמשיך גם מבחי' למעלה עד אין קץ כמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. וזהו שאומרים בתפלה ברוך אתה, כי ברוך הוא לשון בריכה והמשכה מן מקור החיים שיומשך ויתגלה אורו למטה אלינו שיהי' לנוכח עד שיראו בראיי' חושיית איך בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, והיינו כיון שהוא מקיף אצי' ועשי'