תנא

(ועמ"ש בזה בבה"ז פ' תרומה על מאה"ז דקכ"ו, ושם בד"ה יעקב דהוה שלים), וכפי' הפשוט בפי' חסד הוא כו', וכנ"ל שמחמת תגבורת החסד דתהו נעשה מזה בשבה"כ למטה בחי' חסד לאומים.

וזהו לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים דוקא, פי' שהמשכת בחי' רב חסד שבא מחמת גדולתו העצמיות אינו יכול להיות נמשך כ"א למי שמשים עצמו כשיריים, משא"כ חסד דלאומים שהוא בחי' חסד דבחי' גיאות א"א להיות נמשך בו בחי' רב חסד שבא מחמת גדולתו העצמי' כו', שזהו מ"ש כי גאה גאה ותרגומו גיאה על גיוותניא פי' שמתגאה עצמו לבלי הגלות על בחי' גיוותניא בחי' חסד דגסות ור"ל לשבר אותם, וע"ד מ"ש באיוב ואם זרוע כאל לך עדה נא כל גובה וגאון, כ"א למי שמשים עצמו כשיריים בחי' חסד דמ"ה בחי' ביטול, הנה בבחי' חסד זה יכול להיות התלבשות בחי' חסד הבא מחמת עוצם גדולתו ית', וכמ"ש מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וכמשנ"ת לעיל.

וזהו מי אל כמוך נושא עון כו', ועכ"ז לשארית נחלתו היינו למי שמשים עצמו כשיריים דוקא מבחי' ביטול, והיינו אף שנמשך מבחי' גבוה מאד שמשם נושא עון כו', עכ"ז זהו דוקא למי שהוא בבחי' ביטול דוקא כי בחי' הביטול הוא כלי לקבל גילוי אור המשכה זו, משא"כ חסד דלאומים אין אני והוא יכולים לדור. וזהו שיכולים הנשמות שמבחי' ביטול לקבל בחי' זו שהוא בחי' גדלות כו' והיינו לפי שהם בבחי' שיריים כו' וכנ"ל שהתלבשות בחי' רב חסד הוא דוקא בבחי' חסד זוטא כו'. אך הנה כ"ז הוא עכשיו כשבחי' מ"ה מברר ב"ן לכן עיקר ההמשכה הוא בבחי' חסד דמ"ה, אבל לע"ל כשיבורר בחי' ב"ן אזי יהי' עיקר הגילוי בבחי' ב"ן דוקא, שזהו מ"ש והי' שארית יעקב היינו השארית הנשאר אחר הבירור, כטל כו' אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבנ"א שלא יהי' המל' בחי' ב"ן מקבל מבחי' איש חסד דמ"ה כ"א תוכל לקבל בעצמו מבחי' טל כו' בחי' כתר.

וזהו שיר השירים נאמר שירים למי שעשאוני שיורים לעולם, היינו בחי' שארית יעקב שלאחר הבירור כו', וזהו מ"ש במד"ר וישלח פע"ז ע"פ ויותר יעקב לבדו מה הקב"ה כתי' בי' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, כך ביעקב נאמר ויותר יעקב לבדו, והיינו בחי' שארית יעקב שלאחר הבירור כו'.