תמט

בו"ד הנה אנו רואים שמתנת והשפעת החסד של המלך הוא בלי שיעור, שמה שנחשב אצל אחר לדבר גדול ועושר מופלג, נשפע מהמלך במתנה לאחד ואינו נחשב אצל המלך כלל המתנה לדבר גדול כ"כ, והיינו מפני עוצם גדלות המלך אינו נחשב בחי' השפעה זו אצלו לדבר חשוב מחמת עוצם גדלותו, והמלך אשר הוא יותר גדול מתנתו יותר בשפע רב ואינו נחשב ג"כ לדבר חשוב. או יובן ממ"ש במ"א בד"ה עבדים היינו שפירורי הפקר של המלך עולה יותר מרכוש של שר חשוב, הנה זהו מחמת עוצם מעלת המלך לכן רכוש גדול כזה נחשב אצלו לדבר קטן עד שהם פירורי הפקר כו'. וככה יובן למעלה שהוא יש האמיתי ולגדולתו אין חקר כתיב שלגדולתו העצמי אין חקר וא"א להעריך כלל גדולתו לכן מחמת עוצם גדולתו ית' נמשך השפעת החסד בלי שיעור כלל.

והנה חסד זה נק' בשם גדולה שבחי' חסד זה הוא בחי' רב חסד שלמעלה באין ערוך מחסד דאצי' שנק' חסד זוטא מחמת שנמשך מבחי' הביטול שאינו נחשב בעיני עצמו כנ"ל, משא"כ בחי' חסד זה הוא מחמת עוצם הגדלות כו'.

והנה לכאו' צ"ל הלא נת' בכ"מ בת"א ובלק"ת בכ"ד בענין גדול הוי' כו' אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו, וכמ"ש בזח"ג ד"ה ע"א ובמק"מ שם יעו"ש, א"כ הרי אדרבה החסד דאצי' נק' גדול, משא"כ לרוממות עצמותו אינו שייך לקרותו בשם גדול כלל. אך הענין הוא דהנה הכלי לגילוי בחי' הגדולה דרב חסד הוא דוקא בחי' חסד דאצי', והיינו מפני כי בחי' רב חסד נמשך מצד רוממות גדולתו העצמית והוא היש האמיתי וכולם בטלים ממש, לכן מצד רוממות גדולתו נמשך השפעת הטוב והחסד, וזה א"א להיות נמשך כ"א בבחי' חסד דאצי' דוקא שהוא בחי' חסד זוטא, פי' חסד זוטא שבא מחמת בחי' הקטנות שמקטין ומשפיל א"ע עד שאינו נחשב לכלום לכן משפיע לזולתו, הנה מצד טעם זה גופא הוא כלי לקבל השפעת בחי' רב חסד שבא מחמת הגדלת עצמותו ית' וכולם בטלים ממש כו', וזהו החסד דאצי' שנק' חסד זוטא מחמת שאינו בבחי' מציאות כלל כ"א בבחי' ביטול, וזהו כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא כו', וזהו כענין גדלות ראשון וגדלות שני לקבל מבחי' מוחין דגדלות, ולא מבחי' מוחין דיניקה כו'. ובאמת יש ב' פירושים בפי' לך ה' הגדולה הא' הוא כי מדת הגדולה בטל וטפל לך לעצמותו ית', כמ"ש בתו"א בד"ה ויושט ובד"ה וארא ובלק"ת בד"ה בשעה שהקדימו פ"א. והב' לך ה' הגדולה שנמשך בבחי' הגדולה כו' (ע' בד"ה משה ידבר, וכמ"ש במד"ר במדבר פ"א כשם שיש לי תלוי ראש על כל העולם שנא' לך ה' הגדולה, ובגמ' פ"ט דברכות דנ"ח ע"פ לך ה'