תמו
לכה"פ כו', ועי"ז נמשך לו להיות נושא עון כו'. וגם ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת נמשך בחי' י"ג מדה"ר כמ"ש הה"מ נ"ע, ולכן כשהזכיר משה תיקון הראשון מי"ג מדה"ר, נאמר לו ק"ו שהיא מדה הראשונה מי"ג מדה"ר כו', וא"כ ע"י יג"מ שהתורה נדרשת ממשיכים יגמה"ר. אך הכלי לזה הוא מי שמשים עצמו כשיריים, אז בודאי יעבור על מדותיו ופועל אצלו לימוד התורה על הנהגת המדות להיות ע"פ שכלו יהולל איש לעבור על מדותיו או סיגל מצות ומעש"ט המחצה עכ"פ, ולכן נמשך לו יגמה"ר להיות נושא עון ועובר על פשע. וע' בעמה"מ שער דיקנא קדישא פ"ה מענין תיקון הראשון דמי אל כמוך כו', ומענין נושא עון בפ"י משער הנ"ל, ומענין עובר על פשע בפי"א שער הנ"ל, ומענין לשארית נחלתו בפי"ב ובפי"ג.
קיצור. כשמחצה עוונות ומחצה זכיות, אזי חו"ג שוה, מ"מי הת"ת נותן מקום למדת הגבורה, אבל מצד יגמה"ר אין מקום להענישו כלל, והזוכה העוסק בתורה כי ע"פ שכלו יהולל, וכשעוסק בתורה מרגיל מדותיו לעבור על מדותיו, או לעשות זכיות להתנהג בדרך הטוב והישר, וגם כי יג"מ שהתורה נדרשת שרשן מיגמה"ר.
ה) בר"ח שער האהבה פי"א כ' והנה מדת החסידות בכלל הוא להיותו מתנהג בכל עניניו לפנים משורת הדין כאומרו בגמ' לאו משנת חסידים הוא זה, כי צריך לעשות לפנים משורת הדין, ומדה זו היא ממדותיו ית' שע"י מתנהג עם בריותיו כדכתיב כי חפץ חסד הוא וכן נוצר חסד ורב חסד. ואפ"ל כי ע"י שהאדם מתנהג לפנים משורת הדין עי"ז ממשיך המשכת יג"מ הרחמים, ע"י שכובש את יצרו לבלתי שמוע לו לעשות לחבירו כדין כו', וזהו ענין אחד עם מי שאינו מעמיד על מדותיו, שכשאינו מעמיד על מדותיו, מתנהג לפנים משורת הדין כו' ומשים א"ע כשיריים כו', כי הנה ארז"ל על מה חרבה ירושלים על שהעמידו דבריהם על דין תורה, שלא נהגו לפנים משורת הדין, ולכן מדה כנגד מדה לא נהגו עמהם ג"כ לפנים משורת הדין ונמשך הדין עליהם על חטאם וחרבה ירושלים, אבל אם היו מתנהגים עפ"י מדת לפנים משורת הדין אז היו ממשיכים מבחי' י"ג מדה"ר והי' נמשך להיות נושא עון ועובר על פשע לבלתי תחרב, ונמצא כי הם בעצמם פשעו והחריבו במה שלא כבשו את יצרם להתנהג לפנים משורת הדין, ועד"ז כל אדם כשמעמיד דבריו על דין תורה לבלתי יתנהג לפנים משורת הדין אזי מאבד עצמו כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אבל כשמנהיג עצמו לפנים משורת הדין, ממשיך מבחי' יגמה"ר להיות נושא עון ועובר על פשע כו'. וע' בד"ה וירא ישראל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.