תמד

והטעם השני יובן עפמ"ש סד"ה מצה זו פ"ג גבי אך להבין מ"ש אני הוא ולא אחר, כי הנה באלול ועד יוהכ"פ מזכירי' יג"מ כו' המשכות עליונות שמאד נעלה וכחשיכה כאורה ולכן הם שהמשיכם משה בחטא העגל לתקן החטא כו' וכדי שלא יהי' יניקה גם לחיצונים זה הי' בקשת משה ונפלינו כו' וזהו לי ולא לו כו' והיינו בעבור זה כו' ע"ש, והיינו כי הענין הוא שגם המשכה עליונה זו דכתר נמשך ע"י החכ' דוקא, וזהו ויוציאנו הוי' אלקינו או"א שהלבישו לזרועות דאריך כמ"ש במ"א, ולכן איתא בפרדס שער א' פ"ז ובפלח הרמון שער א' פ"ח בשם ברייתא המיוחסת לשמעון הצדיק שי"ג מדה"ר הן ע"ס דאצי' וג' עולמות בי"ע והרי הן המשכת הכתר אלא שנמשך דוקא ע"י ע"ס דאצי' ופנימיות בי"ע, והיינו ונפלינו שעי"ז יומשך לסט' דקדושה. וזהו ג"כ כענין הנ"ל שגם ההמשכה שלמעלה מקו המדה עובר ונמשך דרך קו המדה וזהו ויעבור ה' על פניו, ועי"ז נמשך דוקא בסט' דקדושה, וכיון שכן לכן למי נושא עון למי שעובר על פשע, שעי"ז בהמשכת היג"מ בחכ' דאצי' מסכמת ומחייבת החכמה שראוי שיומשכו בו היג"מ הרחמים, משא"כ כשאינו עובר על פשע, אינו ראוי ע"פ החכמה שיומשכו ויאירו בו היג"מ כו', ולכן צריך ליזהר מאד להיות מעביר על מדותיו כו' ולכבוש את יצרו כו'. ובזה יובן ענין ארבעה חילוקי כפרה שהי' ר"י דורש כו', דלכאו' כיון דביוהכ"פ מאיר ומתגלה יג"מ דעתיקא ששם אין החטא תופס מקום כו' א"כ אמאי על כריתות ומיתות ב"ד אין יוהכ"פ מכפר רק תולה ויסורין ממרקין, ולפי הנ"ל א"ש כיון שהיג"מ אף ששרשן למעלה מהחכ' וקו המדה עכ"ז עוברין דרך החכמה וקו המדה ושלכן למי נושא עון למי שעובר על פשע כנ"ל, הרי יש בחינה שאין יג"מ הרחמים מאירין עליו, כמ"כ על ל"ת יוהכ"פ מכפר, אבל על כריתות שנכרתה נפשו משרשו ה"ז דומה קצת לסט"א שאין יג"מ הרחמים מאירין שם, ועוד כי כרת היפך אתוון כתר, שהיא הקליפה שכנגד כתר לכן כשעבר על בחי' זו שנוגע הפגם בכתר, אין יוהכ"פ מכפר לגמרי, וחילול השם גדול יותר כי שמו גימ' רצון שהוא שרש לבחי' רצון וכתר כו', וע' בר"ח שער האהבה פי"א ושער התשובה פ"ב.

ועוי"ל דהגם כי אין מדקדקין מ"מ צ"ל האיש הזה כלי לקבל מבחי' גבוה כזה, ולכן הגם כי ממקום גבוה כזה אין מדקדקין כ"כ, מ"מ אם האיש אינו