תמ

2צריך לחטוף שטר א' הלא הוא מרבה לסלוח גם אם לא יהיו הזכיות מכריעין, ולפ"ז פי' שהי"ג מדה"ר פועלי' שגם ע"פ מדה"ד יהי' ג"כ זכאי וכנ"ל רובו זכיות יורש ג"ע.

ויובן בהקדם פי' הפסוק מי אל כמוך, הנה הת"י תי' לית בר מינך, את הוא אלהא שביק לעוין, ומעבר על חובין לשארא דאחסנתיה, לא מוריך לעלמין רוגזיה, ארי רעי לאיטבא הוא עכ"ל. אפ"ל דלכאורה אין הלשון מובן דאומר מי אל כמוך נושא עון, משמע לכאו' שח"ו יש יכולת לאחר שאינו נושא עון, אלא שהוא ית' גדול ורם שנושא עון, וזה תמוה שהרי הוא ית' אחד ואין עוד מלבדו, ע"כ פי' הת"י לית בר מינך היינו אין עוד מלבדו, וזהו ענין בפ"ע שהוא נושא עון. אכן אפ"ל כפשוטו דהנה כתיב כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים, בפ' עקב יו"ד י"ז, ובתלים רסי' קל"ו פי' הראב"ע דהאלקים הם המלאכים עליונים שאינם בגוף ולא כח בגוף, ע"כ נק' אלקים, ובפ' עקב פי' מ"ע ספורנו שהם אותן שנתן להם הבורא כח נצחיות שיתקיימו לעד, וע' ברבות ס"פ משפטים ע"פ אני אמרתי אלקים אתם, וכש"כ כשהמלאך הוא שליח נקרא אפילו בשם הוי' כמ"ש באג"ה ססי' כ"ה בשם הרמב"ן ס"פ וירא.

והנה כתיב בפ' משפטים הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך כו' השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו, ועז"נ מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע, וכן פי' בהדיא במד"ר ס"פ משפטים פל"ב וז"ל ד"א אל תמר בו אל תמירני בו כו' כי לא ישא לפשעכם לא כמותי שכתוב בי נושא עון ועובר על פשע, אבל לא ישא לפשעכם כו' עכ"ל, ולכן הגם כי המלאך נק' בשם הוי' וזהו כי שמי בקרבו, וכמ"ש ותקרא שם הוי' הדובר אלי', מ"מ לא ישא לפשעכם כו'. ובזח"ג קל"ב א' פי' מי אל כמוך לעת"י אתמר, משא"כ באצי' הרי נאמר ואל זועם בכל יום ופי' בזח"ג קי"ט ב' דקאי על המל' הנק' אל שדי שיש בה דין, ובפ' צו דל"א סע"ב ודל"ב א' פי' על ז"א כן, אבל בעת"י כולו חסד ומשם עיקר הסליחה, ועמ"ש ע"פ מי כמוכה באלים הוי' שפי' הרמב"ן שם בחומש מי כמוכה באלים במלאכי מעלה שהם נקראי' אלים מלשון זה אלי ואנוהו, והקב"ה נקרא אל עליון על כולם, וכן ועל אל אלים ידבר נפלאות, כמו הוא אלקי האלקים כו', וכן יקראו אלקים כו' כי גדול ה' מכל האלקים כו', ובמכילתא מי כמוכה באלו שהן משמשים לפניך