תלח

בשמש, והיינו לפי שהירח מקבל אור חדש מה שלא הי' לה מקדם ע"כ מלובש בזה תענוג יותר, משא"כ באור השמש שאין בה שינוים כלל אלא כו' אין מאיר בה התענוג כ"כ לפי שתענוג תמידי אינו תענוג, ואמר משל ע"ז מעני ועשיר שאנו רואים שכשעני משתכר מאה זהובים מתענג מזה יותר ממלך שיש לו סגולת מלכים, והיינו לפי שהוא אצלו דבר חדש שלא הי' לו מקודם שהי' עני בתכלית העניות ואח"כ כשיוצא מהעוני הוא מתענג מאד בזה כו' יותר מהעשיר, שאף שלעשיר יש הרבה יותר מזה אעפ"כ אינו מתענג מזה כלל, לפי שתענוג תמידי אינו תענוג, וזהו שאנו מבקשים ועינינו מאירות כשמש וכירח, והיינו לפי שירח שלית לה מגרמה כלום ואח"כ כשמקבלת אור השמש מלובש בזה תענוג גדול, והנה תענוג היא בחי' גבוה מאד וכמ"ש וקראת לשבת ענג אז תתענג על הוי', שתענוג הוא למעלה משם הוי', ענג ר"ת עדן נהר גן כו', ולפי שמלובש בה תענוג יותר ע"כ אנו מבקשין שיהי' כו' ב' המעלות כשמש שיש בה אור רב בעצם ואין בה שינוים כלל וכירח שמקבלת אור חדש שמלובש בזה תענוג עליון כו'. וזהו שבר"ה הוא דוקא בכסה ליום חגינו לפי שע"י שמתכסה הלבנה ואין לה שום אור, ואח"כ מקבלת אור חדש עי"ז נתלבש בזה תענוג עליון כו'. והנה ע"י תענוג עליון עי"ז נמשך סליחת העוונות וכמו שאנו רואים למשל המלך כשהוא מתענג אז הוא שולח לאסירי המלך חפשי וסולח לעוונם, וכך עי"ז שמאיר תענוג עליון למעלה עי"ז נמשך סליחת העוונות, ולזה בר"ה צריך שיהי' דוקא בכסה לפי שבר"ה צריך להמשיך בחי' סליחת העוונות כו', וזהו דוקא ע"י שהלבנה מתכסה ומתלבש בה תענוג עליון כו'.

יו"ד) ובזה יובן מה שתפלה של יד הוא קודם לתפלה של ראש, שאף שתפלה של ראש יש בו ד' בתים ובתפלה של יד אין בו כ"א בית א', וכן רצועה של יד מותר לעשותה של ראש, אבל של ראש אסור לעשותה לשל יד לפי שמעלין בקדש כו', אעפ"כ תפלה של יד קודם, לפי שתפלה של יד הוא בחי' עני יד כהה, ולכך מלובש בה תענוג יותר מבשל ראש, וכדי שיוכל להניח תפלה של ראש צריך להניח מקודם תפלה ש"י כי בלי תש"י א"א להניח של ראש כו', וכמו שאנו רואים שבמשה נאמר לך רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, והיינו לפי שישראל נק' עם עני וכמ"ש ואת עם עני תושיע, והיינו לפי שעם עני שהוא בחי' תפלה לעני הוא ממשיך את בחי' תפלה למשה, וכך תפלה ש"י הוא ממשיך את בחי' תפלה ש"ר.

והנה באמת כל אדם יכול לבוא למדרגת עני, והענין הוא דהנה עני הוא בחי' ענוה וכמ"ש עני ורוכב על החמור ות"י ענותן, והיינו לפי שענוה הוא בחי' ביטול ושפלות, וע"י ענוה יכול להגיע למדרגת עני כו'. וזהו מ"ש במשה והאיש משה ענו מאד מכל האדם, והיינו לפי שמשה אף שהי' בחי' שמש פני משה כפני חמה,