תלו

שיהיו עולמות בבחי' יש ודבר נפרד כו'. אך ראה שאין העולם מתקיים, והיינו כי אף שנתהוו עולמות בבחי' יש ודבר נפרד, אעפ"כ לא זה הי' תכלית הבריאה שישארו בבחי' יש ודבר נפרד, אלא המכוון הי' שיהי' בחי' ביטול היש לאין כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ואם הי' הבריאה ע"י שם אלקים לבד היו נשארים בבחי' יש ודבר נפרד, ולכך שיתף עמו מדה"ר שהוא בחי' שם הוי', דהיינו שיהי' מאיר שם הוי' בשם אלקים ויהי' יחוד שם הוי' בשם אלקים וכמ"ש גדול ה' בעיר אלקינו שבעיר אלקינו הוא התגלות שם הוי', הגם שנק' עיר אלקינו אעפ"כ הי' שם התגלות שם הוי'. ולזה היו קורין במקדש את השם ככתבו, ובמדינה בכינוי ע"י שם אד' ושם אלקים, והיינו לפי שבמקדש הי' התגלות שם הוי' כו', והנה ע"י שמאיר שם הוי' בהתגלות בבחי' שם אלקים עי"ז נעשה בחי' ביטול היש לאין, וכמ"ש הללי נפשי את ה' אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי, שע"י שהללי נפשי את הוי', דהיינו שמאיר בחי' שם הוי' עי"ז אהללה ה' בחיי שהוא בחי' האור דהיינו הנשמה, ואזמרה לאלקי בעודי שהוא בחי' הגוף, שגם הגוף שהוא בחי' יש ודבר נפרד בטל ג"כ לאלקות כו', וזהו שיתף עמו מדה"ר כו'.

ובזה יובן מה שעושין ר"ה דוקא ביום ששי שנברא אדה"ר, ולא בכ"ה באלול שנברא העולם, והיינו לפי שתחלת הבריאה הי' רק ע"י שם אלקים לבד בחי' מדה"ד שנתהוו בבחי' יש ודבר נפרד לגמרי, ועיקר הכוונה הי' שיהי' יחוד שם הוי' בשם אלקים, והנה זה היחוד הי' בר"ה כי ביום ששי שנברא אדה"ר הוא שיר ה' מלך גאות לבש דהיינו שהוי' הוא מלך, שמאיר שם הוי' בבחי' מל' שהוא בחי' שם אלקים כו' ה' מלך תגל הארץ, שהוי' הוא מלך, והיינו שבר"ה נעשה בחי' יחוד שם הוי' בשם אלקים, והיינו לפי שאז קיבל אדה"ר עומ"ש וכמ"ש מלכותו ברצון קבלו עליהם, לפי שיש בחי' מלוכה ובחי' ממשלה, מלוכה היא ברצון, וממשלה היא בע"כ, והנה בתחלת הבריאה הי' רק בחי' ממשלה, והיינו לפי שלא הי' מאיר רק בחי' שם אלקים לבד ולא הי' בחי' ביטול היש לאין ולא היו מקבלים עומ"ש ברצון, אך בר"ה שנעשה יחוד שם הוי' בשם אלקים אז נעשה בחי' ביטול היש לאין וקבלת עומ"ש ברצון, ולזה עושין ר"ה דוקא ביום ששי שנברא אדה"ר לפי שאז הי' עיקר המכוון של הבריאה שהוא בחי' התגלות שם הוי' בשם אלקים כו'.