תכט

ולהבין זה י"ל מקודם מ"ש תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני ואביון אני, וי"ל למה קרא עצמו עני שהרי הי' חסיד ג"כ וכמ"ש אח"כ שמרה נפשי כי חסיד אני ולמה קרא עצמו עני, שהרי באמת עני הוא היפך מדריגת החסיד, שהרי ארז"ל אין עני אלא בדעת וא"כ איך הוא חסיד, ואם הוא חסיד לא יתכן שיקרא עצמו עני, וגם מהו ענין שאמר הטה ה' אזנך ענני כי עני ואביון אני, שמשמע שמבקש שיטה ה' אזנו לענות לו על בקשתו זהו מחמת הטעם להיותו עני ואביון כו', ומהו גודל מעלת העוני כ"כ, גם י"ל משארז"ל יאה עניותא לישראל כברזא סומקא לסוסיא חיורא, ובמד"ר ארז"ל יאה מסכנותא לברתא דיעקב כעיזקא סומקא ברישי' דסוסא חיורא, מהו המעלה של עניות כו'. אך הענין הוא דהנה כתיב ב"פ תפלה, תפלה לעני כי יעטוף, ותפלה למשה איש האלקים, ואיתא בזהר מלמד שתפלה למשה ותפלה לעני כי יעטוף שניהם שוים.

ב) ובזה יובן מ"ש זה עני קרא וה' שמע, דלכאורה אינו מובן שהרי תיבת זה הוא מיותר שהי' צריך לכתוב עני קרא וה' שמע ולמה נאמר זה עני קרא, אלא לפי שזה קאי על משה וכמשארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה משה נתנבא בזה, וכתיב כי זה משה האיש, וכן איתא במנחות יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו, שמשה נק' זה, וזהו זה עני קרא וה' שמע דהיינו שזה שהוא משה היינו תפלה למשה, ועני היינו תפלה לעני קרא וה' שמע שניהם שוים ממש כנ"ל. ועוי"ל זה עני שהגם שהוא בבחי' זה בחי' עשיר, זה ת"ת בחי' עשיר אספקלריא המאירה, מ"מ קורא עצמו עני, ע"ד אדם ובהמה וארז"ל בנ"א שהם ערומים בדעת כאדם ומשימי' עצמם כבהמה בחולין ד"ה ע"ב, ופרש"י כבהמה דכי הרוח, והיינו כעני שהוא נכה רוח. ופעם איתא בזהר שתפלת העני קודם לתפלה של משה, וראייתו מתפילין של יד ותפילין של ראש, שתפלה של יד נק' תפלה לעני לפי שתפילין של יד הוא על יד כהה, שיד כהה לגבי יד ימין נק' עני, ותפלה של ראש הוא בחי' תפלה למשה ואעפ"כ מקדימין תפילין של יד לתפלה של ראש. ולכאורה אינו מובן למה תפלה לעני קודם לתפלה למשה, שהרי אף לפי דעה זו ששניהם שוין ג"כ קשה איך יהיו שוים, וכ"ש שתפלה לעני יהי' קדום וזה אינו מובן כלל למה יהי' תפלת העני קודם כו'.

אך הענין הוא דהנה מתחלה י"ל למה ברא הקב"ה עניים, והעני צריך לקבל מהעשיר למה לא ברא שיהיו הכל שוים, ולכה"פ שלא יהי' צריך העני לקבל