תיט

שכמו הדומם הוא בחי' היותר אחרונה בד' בחי' דצח"מ, כמו"כ בחי' הדבור אשר ממנו נתהוו כל העולמות הוא בחי' הארה היותר אחרונה, וכמו שבדומם לא יש בחי' הצמיחה כמו"כ באותיות הגם כי יש אתוון רברבין ואתוון זעירין ואתוון בינונים, מ"מ לא נמצא בהם הצמיחה כ"א אתוון רברבין הם גדולי' לכתחלה, ואתוון זעירין לא יגדילו כו', ולכן נק' בשם דומם. ומ"מ מבחי' עיר אלקינו זה נוכל להשיג גודל הוי' שבעיר אלקינו, וע' בד"ה מי כמוכה באלים הוי' בשם בעל העקרים מאמר ב' פך"ג ע"פ מי כמוכה באלים הוי' שנא' ב"פ מי כמוכה, א' מצד עצמותו, הב' שנוכל לתארו מצד פעולותיו, ועל בחי' הא' נא' נורא תהלות, והשנית נוכל לידע כו' וזהו כענין גדול הוי' המושג ע"י בחי' עיר אלקינו.

קיצור. שגם בכל מין ומין עד שמשתלשל מרוחניות לגשמיות יש כמה רבבות מדרגות, וכולם הם מין אחד, וז"ע אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל, נשאו דשאי' ק"ו, ומה גדלו זהו הנבראים הגדולים כמארז"ל עובי כל רקיע מהלך ת"ק שנה, וכן רגלי החיות כו', וגם מצד מעלתם שעומדים ביראה ואומרים קדוש, ומכ"ז יובן ענין מה שמבחי' עיר אלקינו נוכל להשיג מעלת איך שגדול הוי' בעיר אלקינו כו', ונק' בשם דומם כמו שבדומם לא יש הצמיחה כמו"כ באותיות, וכמו הדומם הוא בחי' אחרונה כמו"כ הדיבור הוא בחי' אחרונה ומאיר בו האור מעט מזעיר כו', גם פחות מבבחי' המעשה, ומ"מ מזה יובן ענין גדול הוי' שבעיר אלקינו כו'.

ג) וזהו ודבר הוי' מירושלים, פי' שבחי' דבר הוי' המחי' ומהוה את כל הנבראים הוא מירושלים בחי' עיר אלקינו כו', שע"י בחי' דבר הוי' זו מושג מעלת גדול הוי' שבעיר אלקינו. ופי' וענין ירושלים הוא כמארז"ל במד"ר בראשית פנ"ו הובא בתוספת פ"ב דתענית דט"ז א', ששם ירושלים הוא לפי שאברהם קראה יראה כמ"ש בראשית ך"ב בהר הוי' יראה, והעיר היתה נק' כבר שלם כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם, לכן נקראת ירושלם ע"ש יראה וע"ש שלם, ומסיים התוס' שלכן אין אנו נותנים יו"ד בין למ"ד למ"ם בתיבת ירושלם ע"ש שלם הנ"ל. ופי' התיבות יראה שלם הוא שהיראה היא בשלימות, והיינו ע"י בחי' ההתבוננות בענין גודל מעלת עיר אלקינו שכל בחי' השתלשלות המדרגות נתהוו מבחי' דבר הוי' ואפי' הנבראים היותר גדולים, וכענין אלף אלפים ישמשוני' וריבוי רבבן קדמוהי יקומון ולגדודיו אין מספר, שלבד גודל מעלתם הן במעלת עבודתם שעומדים תמיד באהוי"ר, והן