תי

ועמ"ש בד"ה כי תצא בענין בצלמו בצלם אלקי', ומ"ש בזח"א ר"פ נח דנ"ט סע"ב בתוספתא למה נח נח תרי זימנא כו' ובזהר הרקיע שם, וא"כ יחודא דכנס"י בבינה זהו"ע התדבקות הנפש בשרשה ומקורה, וזהו ע"ד שנת' בפי' שאו את ראש כל עדת בנ"י כו' לגלגלתם שהוא להגביה אותם לבחי' גלגלתא שהוא הרצון ואה"ר שלמעלה מהשכל המושג והוא בחי' כתר, ובינה היא כתר דז"א. וכן איתא בלק"ת פ' תבא וז"ל מצות הביכורי' הוא ג"כ החזרת אורות הנוק' לחסד שהוא כהן כו' עכ"ל. ובוודאי ר"ל שע"י הכהן הוא העלי' לבינה כמ"ש המגיד, גם בענין יוהכ"פ הוא התחברות כנס"י בבינה בזהר אמור ד"ק ע"ב, וגם י"ל לא לבינה לבד אלא ע"ד עליות המל' ביוהכ"פ לבינה שמתעלה ג"כ ע"י הבינה לעתיק כו', ועדמ"ש בזח"ג דרנ"ג ע"א ע"פ וביום הביכורים דקאי על חג השבועות שבו נמשך הכתר לז"א מת"ת דאימא ועליו נמשך אור מא"א, ואח"כ נמשך לו הכתר מת"ת דא"א שבתוכו יסוד דעתיק, ע"כ נק' יום הביכורים שכל הג"ר הנק' בכורין עילאין משפיעים בו, כן ביאר הרמ"ז שם, הרי דפי' יום הביכורים זהו מה שמאיר בז"א גם מא"א ועת"י והיינו ע"י הבינה כמ"ש שעטרה לו אמו, וכ"כ המ"ח בספרו על משניות הנק' הון עשיר ריש מס' ביכורים וז"ל בכורים יש בה ג' פרקים כנגד ג' אבות דכתי' בהו כבכורה בתאנה בראשיתה ועוד בזהר פנחס דהג"ר נק' בכורים עילאין עכ"ל, הרי הביכורי' הם כל הג"ר כתר חכ' בינה, א"כ י"ל שענין הבאת הביכורים לכהן שע"י הכהן איש חסד הוא עליות כנס"י לג"ר כענין שאו כו' לגלגלתם כנ"ל. ואפ"ל ביכורים ל' רבים הם ב' הכתרים שנמשכו בשבועות א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע, היינו עת"י שהוא בחי' תחתונה שבמאציל וא"א שרש הנאצלי' כו', ובנשמה י"ל שהם ב' המקיפי' למ"ד מ"ם דצלם כו' שבחי' האו"פ דנשמה צדי"ק דצלם מתדבק ומתקשר בשני המקיפי' שלו. ועכשיו התפילה במקום ביכורים מטעם הנ"ל ולכן יקדמו ביכורים לתרומה שהוא עסק התורה כמאמר אבא בנימין על תפילתי שתהא סמוכה למטתי וכמ"ש בביאור ע"פ יונתי בחגוי.

ג) ולהבין מ"ש בתנחומא צפה משה ברוה"ק שביהמ"ק עתיד ליחרב וביכורים עתידין לפסוק עמד והתקין לישראל שיהי' מתפללין ג' פעמים בכל יום. הענין הוא כמו שבכורים הוא התחברות הנשמה שמתלבשת בגוף עם מקור הנשמה, כמו"כ ענין התפילה הוא ג"כ התחברות הנשמה לשרשה, וסידור התפילה