תט

הנשמה כמו שהיא למעלה עם הארה מהנשמה המתלבש בגוף, דהבאת הביכורים הוא לחבר הארת הנשמה המאירה בגוף ולהעלותם למעל' למקור הנשמה, וההעלאה היא ע"י הכהן איש החסד, והוא ע"ד האמור בזוה"ק מיכאל כהנא רבא עומד ומקריב נשמותיהן של צדיקי' כו', והבאת הביכורים הי' מעצרת עד החג כמארז"ל בעצרת על פירות האילן, והנה האדם עץ השדה ונש"י נק' פרי האילן ועז"נ ועץ השדה יתן פריו, פי' יתן פריו היינו התגלות שרש ומקור הנשמות שמבחי' א"ק כו' (וזהו כל האזרח בישראל מה שעתיד להזריח ולהאיר בנש"י כו', כי אזרח גימט' רי"ו והיינו ג"פ שם ע"ב כמנין גבורה כי בשם ע"ב מאיר הארה מבחי' א"ק שהוא בחי' קדמון לכל הקדומי' כי השבירה הי' בשם ס"ג שהוא בחי' ז"ת והסתירה הי' בכוונה, ונמצא זה נק' התחדשות, אבל שם ע"ב הוא בחי' שלמעל' מתהו ותיקון שיש בו הארה מבחי' א"ק קדמון לכל הקדומי' וזהו נק' אזרח הארץ שהוא מאז ומקדם), דהיינו שיומשך תוס' אורות מלמעל' בנשמה המלובש' בגוף ולחברה למקור הנשמה שנק' אין בחי' שלמעל' מעלה מבחי' חכ' והוא בחי' מזל ומקור הנשמה, וז"ש במרגלי' היש בה עץ אם אין, דהיינו אם מאיר בא"י מבחי' עצה וחכ' או מבחי' אין שהוא למעלה מגדר חכמה והשגה, ורצו לידע זה מהפירות אם הצמיחה כדרך כל הארץ זהו האות שמאיר מבחי' עצה וחכמה, ואם הגידול הוא בתוס' ועילוי רב שלא כדרך העולם אז האות שהוא מבחי' אין שאינו מושג.

ומקרא הביכורי' הוא להמשיך ממקור הנשמה שיתחבר ויתפשט להארת הנשמה שבגוף, וענין הקריאה הוא סיפור המעשה ארמי אובד אבי, היינו מה שהנשמה מלובשת בגוף ונה"ב ע"ד והנחש הי' ערום, וירד מצרימה בבחי' מצרים וגבולים שמצד הגוף ונה"ב המסתירים ומעלימים על אור אלקי, ואח"כ ויוציאנו ה' ממצרים הוא היציאה מכל המצרים וגבולי' ע"י התפשטות מקור הנשמה שנק' מזלא כו'.

והנה במגיד משרים להרב"י פ' תבא ביאר לו ענין ביכורים שהוא יחוד כנס"י בחי' מל' שנק' שכינתא תתאה בבינה שנק' שכינתא עילאה והיינו התחברות שכינתא תתאה ושכינתא עילאה, והיינו כי שכינתא עילאה זהו שרש ומקור שרשי הנשמות שבבחי' מקיף, ושכינתא תתאה זהו מקור ושרש הנשמה המתלבשת בגוף