תה

אהוי"ר, והיינו בחי' שור וחמור שבקליפות שהם לעו"ז לבחי' אהוי"ר שהם מצד בחי' חו"ג דקדושה, וזהו שאמר יעקב ויהי לי שור וחמור כי נולד מהול לכן בירר ב' קלי' אלו.

והנה העברת ערלה זו אין הדבר תלוי אלא בתשובה, שע"י התשובה מעומקא דליבא עי"ז יעביר ערלה החופפת על הלב להיות גילוי האהוי"ר בבחי' התפעלות הלב ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה, כי עמך מקור חיים שמקור החיים מקור התענוגי' הם בטל וטפל לך לבחי' אוא"ס ב"ה, אי לזאת לא יחפוץ בשום דבר לא בג"ע התחתון והעליון כ"א ליכלל וליבטל בו ית', וזהו ע"י העברת הערלה הוא בחי' ומלתם את ערלת לבבכם כו'. ועי"ז יהי' אח"כ ומל ה' אלקיך את לבבך שהוא בחי' הגילוי שיהי' מלמעלה, מה שלא יכול לבוא בעצמו כ"א הגילוי יהי' מאליו מלמעלמ"ט, ובבחי' מילה זו לא נא' ערלת הלב כ"א לבבך, והיינו שהמילה אינה בבחי' ערלת הלב כ"א המילה היא בלב עצמה, והיינו שבחי' חיצוניות הלב ימול לצאת מן ההעלם אל הגילוי בחי' פנימיות נקודת הלב כו'.

והנה איתא במאו"א אות ח' סי' פ"ח שעל הרוב נק' נוק' דקלי' בשם חמור והוא רהב שר של מצרים, ואיתא בזהר בפ' בלק דקצ"ב ב', שרצה הקב"ה ליתן את התורה לישראל החזירן תחלה על שרו של עשו ושרו של ישמעאל שהוא רהב ולא קיבלו, וכמארז"ל ג"כ בע"ז, שעשו אמר מה כתי' בה לא תרצח והלא כבר בירכו אביו ועל חרבך תחי', וישמעאל א' מה כתי' בה לא תנאף והלא כבר נא' פרו ורבו, ומה שכ' במאו"א שרהב הוא שר של מצרים, אפ"ל כי בזהר חשיב ב' שרים אלו הגם כי הקב"ה החזיר את התורה על כל אומה ולשון והרי הם ע' אומות, והיינו כמ"ש בזהר שע' שרים ל"ה מהם הם מימין ול"ה משמאל, ועשו וישמעאל הם ימין ושמאל וכנ"ל, והנה ע"י שלא קיבלו התורה, ושר של ישמעאל אמר ששני בנים הי' לאברהם ולכן יתן התורה לבני יצחק, ושר של עשו אמר ששני בנים הי' ליצחק לכן יתן התורה לבני יעקב, והם נתנו מתנות לבני יעקב ע"ז, וכמ"ש בזהר שם הנבזבזין שנתנו השרים הנ"ל.

וי"ל כי ע"י לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו עי"ז יכול לבוא בעבודה לבחי' ישכר חמור גרם, וכמו במ"ת כתי' ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן, כמו"כ לבוא לבחי' עסק התורה להיות ויט שכמו לסבול שז"ע חמור גרם שכמו החמור נושא המשא על כתפיו כמו"כ הטה זה שכמו למשא התורה זהו ע"י בירור והיפוך החמור, ולכן איתא בעה"מ דע"ז ע"ד שאברהם קודם המילה שהי' שמו אברם עולה רמ"ג כמנין גרם, וע"י המילה שהוסיפו לו ה' עולה רמ"ח כמנין