תב

לפי שבא מיוסף שנא' בו בכור שורו הדר לו, וכיון שהחרישה הוא ע"י שור לכן צריך להרחיק אז החמור שהוא ערלה, ולעיל נת' בשם המאו"א ששור נק' החסד שבגבורה, אבגית"ץ גימ' שור. והנה אבגית"ץ זהו שם מ"ב והוא בפ' שמע שהוא חסד, ופי' בלק"ת בד"ה ואהבת את שהוא אור הגבורה בכלי החסד, ובסידור שער הק"ש בד"ה להבין ההפרש פי' שהוא אור החסד בכלי הגבורה. אך שייכות זה לחרישה י"ל ע"ד שנת' בד"ה הנותן לשכוי בינה כי השכוי הוא התרנגול נק' גבר ומבואר בזהר ר"פ בהר דק"ח א' דלמעלה יש ג"כ בחי' זו, ובמק"מ שם בשם הרח"ו שזהו גבריאל, וזהו בעולם הבריאה, וכמו"כ ענין זה באצי' והוא בחי' ה"ג דאימא שפותחי' רחם הנוק' כשנסתמה עד חצות הלילה כבתולה כמ"ש גן נעול מפני יראת החיצונים, וכמ"ש בזהר תרעין דג"ע אסתימו בלילה והו"ע לעשותה כלי יסוד דנוקבא שצ"ל חותם שוקע בבחי' ביטול כלי ריקן, ע' בלק"ת בד"ה שימני כחותם מענין חותם שוקע, ובד"ה לא תהי' משכלה בענין כוס של ברכה, וע' בבה"ז פ' וירא ע"פ אחותי בת אבי היא, אז יוכל להיות ותהי לי לאשה, וע' בלק"ת פ' נשא בהביאור ע"פ נשא שז"ע מקדש אד' כוננו ידיך וזהו ג"כ ענין באר חפרוה שרים, ולפי שזהו הכנה לעשותה כלי שתוכל לקבל מבחי' אור זרוע לצדיק לכן נק' זווג זה בשם חרישה ע"י יוסף בחי' שור, וחרישה זו היא בנה"א הנק' שדה בחי' ציון יסוד שדה תחרש.