תא

מתלבש בו כח הצומח להצמיח יש מאין כמ"ש מזה בד"ה קחו מאתכם תרומה, ולכן בכל עליות המל' היא נעשית תחלה בבחי' נקודה תחת היסוד כו'.

והנה בחי' שמאל דוחה של המקבל נמשך מבחי' פני שור מהשמאל, וז"ע תקיעת שופר של ר"ה שהעיקר הוא התרועה שנסתפקו בה אם היא שברים או תרועה, שהם מל' גנוחי גניח או ילולי יליל והיינו שמשבר את גופו ונפשו הבהמית כו', וכמו שא"א לצמוח תבואה כ"א ע"י שחורשין תחילה, היינו שמשברים את קושי הארץ לחלקי' קטנים כמו"כ א"א לצמוח ישועות כ"ע ע"י שישבר תחלה את גופו ונפשו הבהמית וז"ע תקיעת שופר, ועשי"ת שאז הוא בבחי' לב נשבר ונדכה כו', וע' מזה בד"ה ושאבתם מים דרוש הראשון, ובד"ה האזינו השמים דרוש השלישי שענין החרישה דמרפיא ארעא זהו בחי' עשי"ת, והיינו לפי שבר"ה מתחיל בחי' שמאלו תחת לראשי, [וזהו לראשי ל' הוא ל' יום דאלול, וראשי הוא ר"ה, ובפרשה שני' נאמר ראשי היינו ראש יו"ד, ראש הוא ר"ה, והיו"ד הוא עשי"ת]. וז"ע הוידוים שאומרים בר"ה וביוהכ"פ שמשפילים א"ע עד לעפר ואומרים חטאנו עוינו פשענו, וכן אשמנו בגדנו כו' וכל אריכות העל חטא הגם שלא חטא כלל בהם מ"מ מאריך בוידוי בדברים והיינו בחי' ההשפלה שמשפיל ע"ע לקרות א"ע חוטא, וזהו ענין החרישה שנלקחת מבחי' פני שור מהשמאל שהוא בחי' שמאל דוחה מה שדוחה א"ע, וע' בזח"ג פ' פנחס דרי"ד ע"ב ובפע"ח שער ר"ה איך שבר"ה מתחיל בחי' שמאלו תחת לראשי. ולפ"ז משארז"ל מימי לא קריתי לשורי שורי אלא לשורי שדה קאי על נה"ב ששרשו מבחי' פני שור מהשמאל, ונק' שדה לפי שבו נזרע הנה"א שהוא כמשל הגרעין שזורעין בשדה.

אך יש לפרש ששדה קאי על הנה"א ג"כ כמשרז"ל במד"ר פ' תולדות פס"ו ע"פ ראה ריח בני כריח שדה שהוא ע"ד ציון שדה תחרש, ויש לפרש שבה שייך ג"כ בחי' חרישה, וזהו שדה תחרש, והיינו ע"פ מ"ש במאו"א אות חי"ת סעי' כ"ז חרישה נק' הזווג והחרישה הוא ע"י שור הוא בחי' יוסף שנא' עליו בכור שורו הדר לו. ולכן איתא במג"ע אופן רל"ג שיהושע תיקן עלינו לשבח שהוא גימ' שור, והיינו