שצו

במקורה ושרשה בעלמא דאתכסי' כבר ישנה. ועוי"ל בפי' מן העולם ועד העולם מן עולם שלמעלה הימנו לעולם שלמטה הימנו, א"כ ודאי אינו דבר חדש שהרי בעולם שלמעלה הוא נמצא ונגלה, וע"י הברכה מתגלה גם בעולם שלמטה הימנו.

אמנם הנה ענין התפלה הוא יהי רצון להמשיך דבר חדש מה שלא נמצא כלל בשורש ומקור כ"א להמשיך צנור חדש אשר יומשך משם ההשפעה דרך הצנור החדש הנמשך ע"י התפלה, וזהו רצון אותיות צנור היינו שנמשך צנור והמשכה חדשה לרפאות החולה ולברך השנים, הגם כי מתחלה הי' הגזר דין להיפך, והרי לבד מה שזהו דבר חדש לגמרי הנה ע"י התפלה יוכל לשנות הגז"ד, והרי זה היפך ממה שהי' במקורו, וז"ע עושי רצונו שעושין בחי' רצון חדש לרפאות החולה ולברך השנים וכדומה.

וביאור ענין מעלת התפלה יובן ממה שארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל, וצ"ל איך יוכל להיות בחי' כתר ועטרה מאותיות התפלה. ויובן זה בהקדם מ"ש רז"ל בירושלמי שהאנשים שברחו עם אבשלום אמרו נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד בידינו, שכשיפלו ביד דוד בודאי ירחם עליהם, ולכאו' צ"ל הלא על דוד נאמר בפסוק איש הדמים, וגם כתיב אדמוני וארז"ל יושב ודן בסנהדרין, ואיך בטחו שכשיפלו ביד דוד בודאי ירחם עליהם כו'.

אך הענין הוא דע"י אותיות התפלה עי"ז נעשה כתרים לקונו וכנ"ל בענין מה שמט"ט קושר כתרים, בהיות ידוע שהכתר עושים מאבנים טובות, והנה אבנים טובות בעצם הם דוממים שהרי הם ממין האבן הפשוט רק שהם מאירים, כי גם במין הדומם נמצא כמה ריבוי מינים ממינים שונים ע' בד"ה ויהיו כל הפקודים והוא דרוש מי יתנך כאח לי בענין מה רבו מעשיך ה', ובד"ה מהיכן זכו ישראל לק"ש מיעקב, והנה אותיות התפלה הם ג"כ דוממים כנודע ממ"ש בס"י שתי אבנים בונות שני בתים שלשה אבנים בונות ששה בתים, והיינו שכמו הבית בונים מאבנים כן התיבות מתיבות התפלה והתורה נעשו מאבנים הם האותיות, ובהיות כן נק' אותיות התפלה והתורה בשם אבנים, וכאשר האדם מתפלל באהוי"ר אזי האותיות הם אבנים טובים, שכמו ענין האבן טוב הוא מה שמאיר, כך אותיות התפלה כשהם מאירים באהוי"ר הרי הם אבנים טובות, וכמו שמאבנים טובות עושים כתר ועטרה כן מאותיות אלו עושים המלאכים כתרי' לקונו.

אמנם עדיין צ"ל הלא אותיות האדם הם גשמיים, ואפי' כשיתפלל בכוונה בדו"ר שכלים וטבעים, עכ"ז הרי האדם הוא גשמי ואיך יוכל להיות מאותיות אלו כתרים לקונו, לזה אמרו שמלאך מט"ט קושר כתרים שע"י אמצעות המלאכי' נעשו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.