שצה

מ"ד אינו ברשות עצמו כ"א ברצון המאציל בעל ההמשכה כידוע, ואליו לא יגרום ההעלאות מ"ן שום הכרח, וזהו שכמה תפלות בהעלאות מ"ן במס"נ לא יפעלו מאומה, משא"כ ענין הברכה הוא בלי העלאת מ"ן כלל ובלי שום בקשה כלל אלא היא בבחי' ציווי מבעל ההמשכה שהוא המאציל שיומשך האור בכלי פלוני וכדומה, להיות כי המאציל הוא מקורא דכולא יצוה לנאצלים ממנו להתמשך כך וכך, וז"ע כח הכהנים המברכים את העם, בהיות ידוע כי אהרן כהנא רבא הוא בחי' נצח דאבא ומנצח דאבא נמשכים מוחין לז"א כנודע, לכן בכחו לצוות על ז"א דאצי' שיברך את ישראל ולכן אומר יברכך ה' דרך ציווי ולא דרך בקשה כו'.

אמנם הנה שרש ענין הברכה הוא שיומשך מה שכבר יש בהמקור ואינו דבר חדש כלל, וכמו המבריך את הגפן שמתפשט כח הארת הענף על כל האילן, שזהו מה שכבר יש בהענף ואינו דבר חדש לגמרי, או בריכת המים הנקבצים ממי גשמים, שמתחלה ירדו המים גשם על הארץ ואח"כ נקבצו יחד בהבריכה, או בריכה המתפשטת מן המעין שכבר יש המים בהמעין ויוצאים ונמשכי' בהבריכה, שאין זה דבר חדש. ובזה יובן מ"ש יוסף ליעקב לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו, והשיב לו ידעתי בני ידעתי גם הוא יהי' לעם וגם הוא יגדל, ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו, ולמה לא בירך את מנשה שיגדל יותר גם מאפרים, ע"כ צ"ל מפני כי בשרש ומקור אפרים גדול ממנשה בהכרח שגם למטה יהי' כן, ואין כח בהברכה כ"א שיתגלה מקורו ושרשו אבל לא שיומשך דבר חדש, וכן כתי' איש אשר כברכתו בירך אותם, ולמה לא ברכם בדבר חדש, שזהו מטעם הנ"ל שאין כח בהברכה כ"א להוציא מכח אל הפועל מה שכבר יש למעלה במקורו ושרשו.

וזהו מ"ש ברוך ה' כו' מן העולם ועד העולם, פי' מן העולם ועד העולם היינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא, והגם כי יש עולמות רבים, וכמ"ש ולכבודי בראתי יצרתיו אף עשיתיו עכ"ז בכלל נחשבי' רק שני בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא, וכמו שיש ריבוי בחי' ג"ע כמארז"ל צדיקי' אין להם מנוחה לא בעוה"ז כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל ואעפ"כ לא נז' בספרים רק שני בחי' ג"ע, ג"ע העליון וג"ע התחתון, וכמו"כ הגם כי יש ריבוי רבבות עלמין, וכמ"ש בזהר בענין תליסר אלפין עלמין דיתבין בגולגלתא, עכ"ז בד"כ לא נחשב רק ב' בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא, ופי' ברוך שיומשך מן העולם עלמא דאתכסי' בעלמא דאתגליא. וזהו שרש ענין הברכה, ואם כי זהו דבר גדול שהרי לע"ל נאמר ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים שהגילוי דלע"ל יהי' כמו שעכשיו הוא בעלמא דאתכסי' כן יהי' הגילוי לע"ל בעלמא דאתגליא, שא"כ הרי זהו מדרגה גבוה ומעין מה שיתגלה לע"ל, וא"כ ענין הברכה הוא מדרגה גבוה, עכ"ז הרי זהו מה שכבר נמצא בעלמא דאתכסיא וע"י הברכה נמשך הגילוי מעלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא, והרי איננה דבר חדש לגמרי הגם שלמטה ההמשכה היא חדשה אמנם