שצ

וע"ד משרז"ל במד"ר ויצא פ"ע שם הגדולה לאה גדולה במתנותי' כהונה לעולם מלכות בית דוד לעולם, כמד"א ויהודה לעולם תשב (יואל ג' ך') וכתי' זאת מנוחתי עדי עד (תלים קל"ב) ושם הקטנה רחל קטנה במתנותי' יוסף לשעה שאול לשעה, שילה לשעה, והטעם הוא לפי שה"א גדולה לאה פי' ה"א גדולה היא בינה שמקבלת מע"ק ולכן הוא לעולם, משא"כ ה"א קטנה רחל מקבלת מז"א ולכן הוא רק לשעה, וז"ע שהתפלה הוא ג"כ רק חיי שעה, אבל התורה הוא בחי' חיי עולם ולכן אנו מברכי' בברכת התורה וחיי עולם נטע בתוכינו, וכן אומרי' בקדושת ובא לציון ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, וע' מזה בד"ה ויתן אל משה (ך"ז) בשם הכוונות והרמ"ז.

ג) וענין ההעלאת מ"ן שע"י התפלה יובן ממש"נ במ"א בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה, שהוא כמו שמביאי' למלך דבר חדש בכדי שיפנה אל בקשה הקטנה והנמוכה לגבי מעלת ומדרגת המלך דכתי' לב מלכים אין חקר, וע"י הדבר חדש ממשיך לב המלך כמו ע"י צפור המדברת, הגם שבנ"א מדברים בבינה יתירה יותר רק אין זה דבר חידוש שהאדם הוא מדבר, אבל מצד החידוש שגם הצפור שהיא בעל חי תדבר עי"ז ממשיך לב המלך ויעורר אותו להיות נפנה לבקשה הנמוכה של ההדיוט שאינה בערך לב המלך המרומם ומתנשא מערך מעלת האדם השפל המבקש מאתו איזה דבר. וכמו"כ יובן למעלה שהרי כלליות השתלשלות העולמות דבי"ע אינו ערוך כלל לגבי אוא"ס עצמותו ומהותו ית' ולא אפי' כטפה לגבי ים אוקיינוס, שהרי אר"י יכולני לשער כמה טיפות יש בים שנמצא יש איזה ערך, וגם הטיפה היא מהות אחד עם המים שבים, אבל נבראי' לגבי הבורא ית' הם אין ערוך ממש, ושורש התהוות והנהגת עולמות הנבראי' הוא ע"י כלי המדות דאצי' הנק' ז"א, וכמא' אלי' חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא כו' כולא לאחזאה איך מתנהג עלמא, וע' במאה"ז ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו כהדין טיקלא כו' בזח"א פ' וירא דק"ט ע"א, והת"י מפרש בתחבולותיו בחוכמתי' יעו"ש באורך, וע' פירש"י ז"ל באיוב סי' ל"ז ע"פ והוא מסיבות, וכיון שלפום עובדיהון דב"נ נמשך מניעת ההשפעה מחמת שלא אכשיר דרא צריך המתפלל לעורר רחמים רבים מבחי' שלמעלה מהמדות שיומשך ההשפעה, ואיך יגיע לזה, הלא אין ערוך לך וכנ"ל, אלא שזהו ע"י רשפי אש ובירור נה"ב, שגם הנה"ב ישוב לאהבת ה' וכמא' רז"ל בכל לבבך בשני יצריך, וזהו ע"י הקדמת שתים לפניה לפני ק"ש שאומרים והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול איך שהאופנים הם בטלים לאוא"ס ב"ה, ועי"ז מתעורר גם