שפח

נמצאי' ליש ודבר הם ג"כ כלא היו כלל, כי אינם קיום אמיתי. ובזה יובן מ"ש הרמב"ם שהוי' אלקי' אמת שאין לך מציאות אמיתי זולתו כלל.

וז"ע הוי' אחד, וה"ז ג"כ קיבול על דבור לא יהי' לך אלקי' אחרים מאחר שלא נמצא שום מציאות אמיתי כלל מכ"ש שלא יהי' לך אלקי' אחרים כו'. והוי' אלקינו הוא קיבול על דבור אנכי הוי' אלקיך, והיינו שפי' הוי' אלקיך הוא שיש ש' הוי' בכאו"א מישראל, והיינו היו"ד הוא בחי' ביטול, וקוש"י הוא בחי' הביטול שלמעלה מן השכל, ו"ה הוא בחי' מדות ודבור כו', וע"ז אנו אומרים הוי' אלקינו שכאו"א מישראל אומר שהוי' הוא אלקינו אלקי' שלנו.

וזהו מ"ש מהיכן זכו ישראל לק"ש, דהן אמת דק"ש היא מ"ע מרמ"ח מצות, אבל ע"י מה זכו להיות נק' הוי' אלקיך כמו שאומרים בק"ש הוי' אלקינו, לזה אמר שזהו ע"י שאמרו ליעקב שמע ישראל הוי' אלקינו, שז"ע יצ"מ לצאת מהמצרים וגבולי' וכנ"ל בענין שאו מרום עיניכם הוא ר"ת שמע, והוי' אלקינו הוי' אחד הוא כמו מי ברא אלה, ולכן פי' רש"י ז"ל על הוי' אלקינו הוי' אחד שמה שעכשיו הוא ה' אלקינו לע"ל יהי' הוי' אחד והיינו שיאיר סוכ"ע בממכ"ע שז"ע מי ברא אלה, ועי"ז זכו לק"ש להיות הוי' אלקינו שיהי' שם הוי' בבחי' אלקינו, שז"ע מהיכן זכו ישראל לק"ש כו'. וזהו ג"כ שהשיבו בני יעקב על מה שאמר להם שמא משאני נפטר מן העולם אתם משתחוים לאלק' אחר השיבו לו שמע ישראל ה' אחד, פי' מאחר שלא יש שום מציאות אמיתי זולתו ית', האיך יטעו ח"ו באלק' אחר שלא יש כלל שום מציאות וכ"ש אלק', והוא אמר בלחישה בשכמל"ו פי' שגם מבחי' יחו"ת הוא בחי' שם כבוד מלכותו יכולים לבוא ג"כ לבחי' הביטול כו', ועי"ז זכו ישראל לק"ש כנ"ל.