שפו

דכולא קמי' כלא חשיב כל חד לפום שיעורא דילי' ולפי מדרגתו בהשכלת שכלו, מ"מ אינו מגיע ללב לבוא לבחי' אהוי"ר בהתגלות לבו, וזהו שמתמה הנביא אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם, היינו שאפי' כשאתם מתבוננים איך שאני הוי' לא שניתי שלא יש שום שינוי כלל מקודם הבריאה, ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל וכלל, והיינו לפי שכלליות ההשתל' הוא מהארה בעלמא שאינו נוגע לעצמותו כלל, וע"י התבוננות זו הייתם צריכים לבוא לבחי' כליות הנפש, ואעפ"כ אתם בני יעקב לא כליתם, והיינו שזהו מחמת מיצר הגרון המונע ומעכב את אור ההתבוננות לבלתי יבוא לידי גילוי אהוי"ר בהתפעלות לבו, שהגם שמתבונן מ"מ לא יגיע ללב כלום. והנה כמו שהי' יצ"מ בפו"מ כמו"כ צ"ל יצ"מ ברוחניות, והיינו לצאת מהמצרים וגבולים המעלימי' ומסתירים וזהו ע"י לימוד דברי אגדה, שע"י שלומד דברי אגדה עי"ז מכיר כלליות ההעלאה וכלליות ההמשכה, וגם עי"ז מסיר בחי' טמטום הלב שמה שלבו אטום מלקבל שום דבר, הנה ע"י לימוד האגדה ממשיך לבו להיות לו רצון ותשוקה ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה, וכמו"כ מבין כלליות ההמשכה בעולמות, שז"ע יצ"מ לצאת מהמצרים וגבולים.

ג) והנה שמע הוא ר"ת שאו מרום עיניכם, והיינו שכמו ע"י ההתבוננו' בפסוק שאו מרום עיניכם יבוא להשיג איך שמי ברא אלה, כמו"כ ע"י לימוד האגדה מכיר איך שמי הוא שאמר והי' העולם שזהו ג"כ כמו מי ברא אלה כו', ונמצא כי כדי לבוא לבחי' ק"ש זהו ע"י לימוד דברי אגדה כו'.

ושורש ענין הק"ש, הנה ה' אלקינו ה' אחד הוא קיבול על דבור אנכי ולא יהי' לך, שהוי' אלקינו הוא קיבול על דבור אנכי, וה' אחד הוא קיבול על דבור לא יהי' לך, והיינו כי פי' ה' אחד שאין שום מציאות זולתו ית', והיינו כמ"ש הרמב"ם ע"פ ה' אלקי' אמת שאין לך מציאות אמיתי זולתו. ולהבין האיך יושג בנבראי' שאין לך שום מציאות אמיתי זולתו ית', הלא אנו רואים ריבוי התהוות הנבראי' מינים ממינים שונים, שבד"כ יש ד' בחי' דומם צומח חי מדבר, ובדרך פרט בכל מין ומין יש ריבוי נבראים שונים, וכמו שארז"ל כד קרא תרנגולתא מברך הנותן לשכוי בינה, והיינו שבאצי' הם בחי' ה"ג דאימא, ובבריאה הוא בחי' מלאך גבריאל, ובריבוי