שפה

כמ"ש אכן אתה אל מסתתר וכתי' וחכיתי להוי' המסתיר פניו, שכשם שיש בחי' ש' הוי' הנראה כמו"כ נמשך ההסתר ג"כ מבחי' ש' הוי', ונמצא צ"ל שמה שנראה העולם ליש ודבר זהו מחמת שהוא ית' מסתיר ומעלים להיות נראה כך, אבל באמת זהו ג"כ אלקות כמו מה שהוא בבחי' הגילוי כו'. [וביאור הענין כי בכל דבר יש ד' יסודות אש רוח מים עפר, והמקיימן יחד זהו מבחי' א"ס ב"ה, וזולת זאת יפרדו כל חלק בפ"ע ולכשיפרדו ימצאו בדקות ג"כ בכל יסוד מהד' יסודות הנחלקי' שהוא ג"כ כלול מד' יסודות, והמקיימם הוא ג"כ מבחי' א"ס, ונמצא כי הוא ית' הוא אחד ואין זולתו, וכל דברים הגשמי' הנראי' ליש ודבר זהו רק שנראה לעין כן מחמת כי הוא ית' המסתיר ג"כ אבל באמת כל דברים הגשמי' הם אלקות]. ואי לזאת ע"י ההתבוננות בענין העלם והסתר אלקותו ית' עי"ז יוכל ג"כ לבוא להשיג שאינו אלא אחד.

ב) והנה ע"י לימוד דברי אגדה יוכל כל אדם לבוא לבחי' זו, דהנה איתא בספרי ולדבקה בו וכי אפשר לידבק בשכינה אותו דכתי' כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא האיך אפשר לדבק בו, אלא למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והי' העולם. ובגמ' יומא דע"ה והוא מהמכילתא פ' בשלח ע"פ והמן כזרע גד הוא, אמר ר' אליעזר כאגדה שמושכת לבו של אדם. וצ"ל ענין שינוי הלשונות שבספרי אמר שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והי' העולם, ובגמ' ובמכילתא אמרו שמושכת לבו של אדם. אך הענין הוא דפי' מכיר את מי שאמר והי' העולם הוא כללות ההמשכה היינו המשכת אלקות בעולמות שכלליות ההמשכה הוא מבחי' מי להיות שאמר והי' העולם, וע"ד מי ברא אלה כו', וענין כאגדה שמושכת לבו של אדם זהו כלליות ההעלאה מלמטלמ"ע, כענין משכני אחריך נרוצה כו'. ונמצא כי כלליות ההעלאה וכלליות ההמשכה תלוי' בלימוד דברי אגדה שע"י לימוד דברי אגדה יוכל לבוא לידי העלאה היינו כמ"ש משכני אחריך נרוצה, וגם עי"ז יוכל להמשיך המשכת אלקותו ית' בעולמות, וכענין מי ברא אלה, ונמצא כי ע"י דברי אגדה יוכל כל אדם לבוא שיתפעל לבו לצאת מן החשך וההעלם לבוא לידי קיום הק"ש, כי בדרך פרט יש בחי' זו בכאו"א מישראל, וז"ע מצרים שבנפש שהוא בחי' מיצר הגרון המונע ומעכב את ההתבוננות שאפי' כשמתבונן בשכלו ומבין איך

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.