שעט

שנמשך למטה בארץ כדי שתנתן התורה על ידו, וע"ז קטרגו המלאכים ואמרו מה אנוש כי תזכרנו אבל לא הועילו כו'.

נת' שע"י התורה נמשך תוס' וריבוי אור מבחי' מים עליונים שמעל השמים, ועי"ז נמשך תוס' וריבוי אור גם בג"ע וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת והיינו שע"י התומ"צ ממשיכים תוס' וריבוי אור בג"ע.

אך הנה בזמן הגלות נא' ונהר יחרב ויבש, היינו בחי' הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן הנה הוא יחרב ויבש, ופי' בזהר יחרב בבית ראשון ויבש בבית שני, שההפרש בין יחרב ליבש, שיחרב הוא שנתמעטו המים, אבל מ"מ יש מעט מים בנהר, משא"כ יבש הוא שנתייבש לגמרי, וכמו בחורבן ב"ש שנתמעט מעט מעט עד שמחמת ריבוי אריכות הגלות נתמעטו הלבבות לגמרי, ואין דורש ואין מבקש.

והנה ע"ז כתיב במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, וארז"ל מפני גאותן של ישראל שנטלה מהם וניתנה לאוה"ע, והנה פי' גאותן של ישראל יש לפרש בשני פנים, הא' שקאי על [המצות], שבזמן הגלות יש הרבה מצות שא"א לקיימן, וכמו כל מצות הקרבנות, שהרי לא נשתיירו מכל רמ"ח מ"ע כ"א פ"ז מצות, וז"ע גאותן של ישראל. ועוי"ל גאותן של ישראל, דהנה במשה כשאמר לו הקב"ה פני ילכו והנחותי לך אמר ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר ע"פ האדמה א"כ ענין גאותן של ישראל הוא מה שממשיכים בחי' יאר ה' פניו אליך וזהו ע"י התורה, וכמ"ש כי באור פניך נתת לנו תורת חיים, שבחי' התורה נמשכה מאור פני הוי', וכמ"ש ר' יוסי לר'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.