שעה

מתוסף כח ועוז מבחי' אורות דתהו בבחי' פני שור, לכן עי"ז הנה הם מעלים את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא שזהו בחי' התיקון לבחי' אוא"ס שכי לא אדם הוא.

והנה נה"ב שבאדם שרשו ג"כ מבחי' פני שור רק שהוא מבחי' פני אדם שבפני שור, ולכן ע"י בירור נה"ב שבאדם מתעלה לבחי' פני אדם שבפני שור שזהו גבוה יותר מעילוי הקרבנות. והנה כתיב ופני אדם לארבעתן שנמצא שבחי' פני אדם כוללת כל הד' חיות, ולכן ע"י שהאדם זובח את יצרו הוא כאלו הקריב כל הקרבנות כולם, כי ע"י הקרבן שמקריבין קרבן בהמה הוא רק פרט אחד, אבל ע"י שזובח את יצרו שהוא מבחי' פני אדם שהוא לארבעתן שכולל כל הד' חיות לכן עי"ז הוא כאלו הקריב כל הקרבנות כולם כו'. והנה ארז"ל במשנה א' פ"ד דאבות איזהו גבור הכובש את יצרו והביאו הפסוק טוב ארך אפים מגבור, והיינו שע"י שכובש את יצרו עי"ז ממשיך מבחי' א"א, והיינו בחי' י"ג מדה"ר, ולכן אמרו ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת, והיינו שכמו שע"י תפלת הצבור ממשיכים י"ג מדה"ר, כמו"כ היחיד ע"י שכובש את יצרו עי"ז ממשיך י"ג מדה"ר, ולכן אין הקב"ה מואס את תפלתו כמו תפלת הצבור כו'.

והנה בתפלת המנחה של שבת אנו אומרים ואני תפלתי לך עת רצון אלקי' ברוב חסדך, שלכאו' צ"ל איך שייך לומר אלקים ברוב חסדך שנודע דשם אלקים הוא בחי' דין וגבורה ואיך נאמר שהוא בחי' חסד ומה גם ברוב חסדיך. אך הענין הוא דהנה אית חסד ואית חסד, אית חסד דאקרי חסד עולם ואית חסד דאקרי רב חסד, והיינו שלגבי בחי' חסד עולם שהוא בחי' החסד שבסדר ההשתל' הנה שם אלקים הוא מנגד שהוא בחי' הדין והגבורה שכנגד מדת החסד, אבל בחי' רב חסד הוא בחי' החסד שלמעלה מבחי' סדר ההשתלשלות משם נמתקים הגבורות דשם אלקים כו'. ולכן בשבת במנחה שאז התגלות בחי' רעוא דכל רעוין בחי' ע"ק לכן אומרים אז אלקים ברוב חסדיך שגם שם אלקים מתבסם ע"י החסדים שנמשכים מע"ק. וזהו פי' ואני תפלתי בזמן מנחה של שבת שהוא בחי' עת רצון אזי גם אלקים הוא ברוב חסדיך כו'.

והנה כמו"כ ע"י תפלת הצבור שממשיכים בחי' י"ג מדה"ר ממתיקים ג"כ הגבורות דשם אלקים, שזהו מ"ש ומי כהוי' אלקינו שמבחי' אלקים נעשה אלקינו, היינו שם אלקים שלנו, שזהו ע"י בכל קראנו אליו כמ"ש בספרי אליו ולא למדותיו שזהו בחי' אוא"ס שבכתר, וע"י המשכת אור חדש כזה נעשה הוי' אלקינו היינו יחוד חו"ב, וממילא נמשך עת רצון שיומשך בבחי' עת היינו בחי' המל' מבחי' רצון כו',