שסט

שש כנפים והחיות הם ד' כנפים כמשארז"ל כתוב אחד אומר שש כנפים וכתוב אחד אומר ארבע כנפים, והיינו שבשרפים כתיב שש כנפים שש כנפים לאחד ובחיות נאמר ד' כנפים, והענין כי שש כנפים שבשרפים הוא בחי' ששה מדות חג"ת נה"י, ובכל יום משתנים הששה כנפים לפי היום כמשארז"ל במדרש, והיינו שביום ראשון הם כולם ע"ד בחי' החסד וביום ב' ע"ד בחי' הגבורה וכן בכל הימים כו', וזפ"ו הוא מ"ב, וזהו שם מ"ב דאנא בכח שהוא בחי' העלאות, כנודע ששם מ"ב עולה ואינו יורד, ולכן השרפי' שעומדים תמיד ברשפי אש התשוקה להכלל ולהבטל באוא"ס ב"ה לכן הם בעלי שש כנפים זפ"ו, ובחי' מדת המל' אינם חושבים כנ"ל שענין בחי' מל' הוא בחי' גילוי שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט, ולכן מרע"ה הי' כבד פה שלא הי' יכול להיות נמשך בגילוי למטה אלא ע"ד שם מ"ב רוח האדם היא העולה למעלה כו'. וזהו ענין מ"ב מסעות שענינם העלאות מלמטלמ"ע כו'. משא"כ ספה"ע שהוא המשכה צ"ל בחי' מל' שעורה שעור ה' בחי' מל' ה' תתאה שנמשכת בשיעורים כל חד לפום שיעורא דילי' כו', וז"ע החיות שהם בעלי ד' כנפים והיינו ששרש המשכתם הוא מבחי' ד' היינו מה שנמשך מבחי' מל' ע"י ד' מחנות שכינה דוקא, ואפי' בחי' יחוד זו"נ שגורמים ע"י עבודתם שהוא מה שנמשך להם בחי' תוס' וריבוי אור הנה המשכה זו הוא ג"כ ע"י בחי' ד' מחנות שכינה שכל המשכה מאצי' לבי"ע הוא ע"י ד' מחנות שכינה ואח"כ מתפשט עוד לרבבות מדרגות ע"י מחנה מיכאל קפ"ו אלף מחנות מחנה גבריאל כו' עד שמגיע למטה לכל נברא צירוף א' כו'. ונמצא כי נת' ההפרש בין מ"ב מסעות לספה"ע שהוא ענין ההפרש בין שרפים לחיות כו'.

והנה להבין בחי' יצ"מ ומ"ב מסעות בעבודה בנפש, הנה עיקר יצ"מ הוא פסוק ראשון דק"ש שמע ישראל, פי' שמע הוא ר"ת שאו מרום עיניכם שצ"ל בחי' שמ"ע וראו מי ברא אלה שבחי' מי ואלה בק"ש הוא בחי' ה' אלקינו ה' אחד, והיינו כמשנת"ל שבחי' מי הוא בחי' סוכ"ע ואלה הוא בחי' ממכ"ע, וכמו"כ ה' אלקינו הוא בחי' חו"ב שהם בחי' סוכ"ע, ה' אחד הוא בחי' ממכ"ע בחי' אלה, וצ"ל בחי' שמ"ע וראו שצ"ל ההתבוננות כאלו רואה שהוי' אלקינו היינו איך שנמשך מאתו ית' בבחי' סוכ"ע, ה' אחד איך שנמשך הסוכ"ע בבחי' ממכ"ע, וזהו שפי' רש"י ז"ל על ה' אחד מה שעכשיו הוא ה' אלקינו יהי' לע"ל ה' אחד, והיינו שלע"ל יומשך בחי' הסוכ"ע בממכ"ע, ועכשיו צ"ל העבודה בהתבוננות כאלו רואה שמי ברא אלה היינו בחי' המשכת הסובב בממלא ועי"ז בא למס"נ באחד הוא בחי' מסירת הרצון כי נפש לשון רצון כו'. וז"ע יצ"מ לצאת מבחי' מצרים מצר מי היינו כמשנת"ל שהגם שהוא