שסח

סופרים מ"ט יום זפ"ז, אך הענין הוא דבמסעות שהם בחי' עליות מלמטלמ"ע לכן הוא רק זפ"ו דהיינו ז' מדות שכ"א כלולה מוא"ו והיינו שחושבים רק הז' מדות ובחי' המל' של כל מדה אין סופרים אותה, להיות כי בחי' המל' ענינה בחי' גילוי, והנה בחי' גילוי שייך רק לגבי בחי' שלמטה הימנה ולא בענין העלי' והתכללות מלמטלמ"ע, ולכן בהמסעות שהם בבחי' עלי' מלמטלמ"ע הוא רק מ"ב מסעות היינו זפ"ו שהיא בחי' ז' מדות שכל מדה כלולה מו' מדות היינו חג"ת נה"י בלא בחי' המל'. אבל בספה"ע שענינה הוא המשכה מלמטלמ"ע הגם כי מיד בצאתם ממצרים לא הקריבו העומר עדיין מ"מ ספרו מ"ט יום כמ"ש תספרו חמשים יום כו' ובכ"י שספרו המשיכו מלמעלמ"ט להיות בירור בחי' א' מז' מדות היינו חלק א' מזפ"ז שהוא מ"ט, ובענין הגילוי מלמעלמ"ט חושבים גם בחי' המל' שהוא בחי' גילוי מלמעלמ"ט ולכן הם מ"ט ימים כו'.

ולהבין בתוספת ביאור ענין ההפרש בין המסעות שהיו מ"ב ובין ספה"ע שסופרין מ"ט יום, יובן בהפרש שבין שרפים לחיות, שארז"ל בחגיגה די"ג כל מה שראה ישעי' ראה יחזקאל (בגמ' איתא כל מה שראה יחזקאל ראה ישעי') למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך למה ישעי' דומה לבן כרך שראה את המלך, והיינו כי ההפרש בין ישעי' ליחזקאל הוא כמו ההפרש בין כרך לכפר שכמו בכרך יש כל דבר כו', משא"כ בכפר שלא נמצא רק דבר מועט כו', וענין בן כרך למעלה הוא מה שנת"ל בענין עיר אלקינו שהוא בחי' צירופים שנעשים מאותיות א"ב כמשנת"ל שנק' בחי' זו בשם עיר אלקינו כללות עולם הדבור כו', והנה ישעי' ראה המרכבה בחי' שרפים ולכן נמשל לבן כרך, והיינו כי השרפים משיגים חיות והתהוות כל הנבראים מבחי' עיר אלקינו הנ"ל שהוא בחי' התפשטות גדולתו ית' כמשנת"ל ומשיגים ג"כ איך שלך ה' הגדולה שבאמת מדת הגדולה זו שמתפשטת להחיות ולהוות כל הנבראי' הוא באמת לגבי' בחי' ענוה ושפלות ומקום גדולתו כו' לכן הם בתשוקה ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' מקור האותיות שמחיה ומהווה מאין ליש, וזהו שאומרים קדוש היינו שמשיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל, וזהו ג"כ שנק' שרפים ע"ש האש והיינו כמו טבע האש לעלות למעלה כמו"כ השרפים עומדים בתשוקה נפלאה להבטל למעלה באוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' מקור להתהוות הנבראים כו', והקרבנות היו לחמי לאשי הם בחי' הלחם לאשי הנ"ל שהאישים הם השרפי' ע"ש האש והתשוקה שיש להם כו'. משא"כ האופנים אומרים ברוך כבוד הוי' ממקומו, שהם רוצים שיומשך בחי' כבוד הוי' ממקומו היינו בחי' האותיות הנ"ל להחיות ולהוות בחי' הנבראים הנ"ל. וזהו ענין מה שהשרפי' הם בעלי