שסז

והנה כתיב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, מי הוא בחי' שאינו מושג בחי' ע"ק ע"ד מי שאמר והי' העולם, אלה הוא בחי' גילוי. והנה פעם אומרים שבחי' מי הוא סוכ"ע, ואלה הוא בחי' ממכ"ע, וצ"ל איך נאמר שבחי' מי ברא אלה הלא בחי' ממכ"ע הוא כח אלקי ואיך נאמר שבחי' מי ברא אלה בחי' ממכ"ע, היתכן לומר על בחי' ממכ"ע שהוא כח אלקי לשון בריאה. אך הענין הוא דהנה לשון בריאה יתכן לומר אפי' [על] בחי' גבוה, כמו עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, שבחי' ש"י עולמות הם קנה חכ' קנה בינה גימט' יש, וכתיב והחכ' מאין תמצא שזהו כמו בריאה יש מאין, ויש בחי' בי"ע באצי' עצמה שבודאי בחי' בריאה שבאצי' אינה כמו בריאה יש מאין ומ"מ נק' בשם בריאה וגם החכ' נק' בריאה כו', ועד"ז יתכן לומר על בחי' ממכ"ע שהוא כח אלקי לשון בריאה דהיינו מי ברא אלה כו'.

והנה מצרים הוא בחי' מצר ים היינו כמשנת"ל בענין עיר אלקינו ה' אבנים בונות ק"ך בתים ושם אלקים הוא חמשה אותיות ולכן יש בחי' ק"ך צירופי אלקים, והנה מג' אותיות הראשונים אינו נעשה בהשתלשלות בחי' מיצר כי ג' אותיות הראשונים הם ע"ב צירופים וע"ב הוא בחי' חסד והיינו בחי' ע"ב סנהדרין היושבים בהיכל הזכות, אבל מב' אותיות אחרונים היינו אותיות ים יוכל להיות בהשתלשלות בחי' אדמת בני חם, והיינו לפי שהם בחי' גבורות, והגם כי הם גבורות קדושות מ"מ בהשתלשלות יוכל להיות ע"י ריבוי הצמצומי' בחי' אדמת בני חם. וז"ע מצרים מצר ים היינו בחי' המיצר שנעשה בהשתלשלות מבחי' אותיות י"ם דשם אלקים כו', וזהו היפך מבחי' מי ברא אלה שנת"ל שהוא בחי' חיבור מי ואלה, ומצרים הוא בחי' מצר ים היינו בחי' מיצר הנעשה בהשתלשלו' מבחי' אותיות ים דשם אלקים ולא מבחי' אותיות אלה וממילא הוא בחי' פירוד בין מי לאלה כו'. וכן בעבודה בנה"א יש בחי' מצרים הוא בחי' מיצר מי שהוא בחי' מיצר הגרון שמפסיק בין בחי' מי הוא המוחין שמתבונן בגדולתו ית' ואעפ"כ אין נמשך ללב לבוא לבחי' התפעלות אהוי"ר, והיינו מפני מיצר הגרון שמפסיק בין מי הוא המוחין לבחי' אלה הוא גילוי המדות שבלב כו', וצ"ל בחי' יצ"מ כמו שהי' יצ"מ בפו"מ כמו"כ צ"ל בחי' יצ"מ לצאת מבחי' מצר מי שבעבודה כו'.

והנה כדי לבוא מבחי' מיצר מי לבחי' ארץ טובה ורחבה צ"ל מ"ב מסעות ז' מדות הכלולים מוא"ו, וצ"ל מפני מה במסעות היו מ"ב מסעות זפ"ו ובספה"ע