שסב

והנה בקרבן הי' הקרבת חלב ודם, כי חלב הוא לבן ודם הוא אדום, ונודע כי לבן ואדום רומזים לב' מדות עליונות חו"ג והיינו כי אוא"ס ב"ה הוא לאו מכל אינון מדות כלל וכדי שיהי' נמשך במדות צ"ל בחי' לך ה' הגדולה בחי' ביטול המדות לבחי' לאו מכל אינון מדות ואח"כ נמשך מבחי' לך בבחי' מדות כו', ועד"ז הוא בעבודת האדם הקרבת חלב ודם, חלב הוא בחי' התענוגים להפוך כל התענוגים שלא יהי' לו כ"א תענוג אלקות, ודם הוא להפוך הרשפי אש שיש לו לדברי העולם שיהי' רשפי אש לאלקות כו'.

ומעתה יובן מה שהיו התמידין מכבשים דוקא, וכמ"ש זה האשה אשר תקריבו כבשים כו' שנים ליום כו', הנה מתחלה צ"ל ענין הכבשים, כי הנה ארז"ל מ"ט עזי מסגי ברישא והדר אימרי כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא, כי הנה נודע כי קליפה קדמה לפרי ולכן אנו רואים שבכל הצמחים הקליפה קדמה לפרי, כמו בצמיחת פירות האילנות הנה תחלה יצמחו הענפים עם העלים ואח"כ הקליפה ואח"כ הפרי, וכשנצמח הפרי אזי זורקין הקליפה ונשאר הפרי כו', ועד"ז הוא בחטים שמתחלה נצמח התבן והקש ואח"כ החטים, והיינו מפני כי קליפה קדמה לפרי כו', ועד"ז הו"ע עזי מסגי ברישא והדר אימרי שהוא בחי' והדר נהורא, ולכן קרבן התמיד הי' מכבשים דוקא מדתו של יעקב כמ"ש והכשבים הפריד יעקב, והגם שהיו קרבנות גם משעירי עזים שהוא בחי' עשו איש שעיר, אמנם הנה קרבן תמיד הי' מכבשים דוקא, וזהו שנא' בקרבן תמיד שנים ליום דוקא, והיינו שתמיד של שחר היו שוחטים אותו בצפונית מערבית נגד היום, ותמיד של בין הערביים היו שוחטי' בצפונית מזרחית ג"כ נגד היום שהוא בחי' והדר נהורא כו'. וגם פי' לשון אימרא הוא מלשון את ה' האמרת היום וכמשארז"ל אתם עשאוני חטיבה אחת בעולם ה' אחד, היינו לאסוף כל הבחי' לבחי' אחד, אף אני אעשה אותם חטיבה א' בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. וגם אימרא הוא לשון לבוש והיינו בחי' לבוש מל' ה' מלך גיאות לבש כו', וזהו ענין כבשים בכלל.

והנה פלוגתת ב"ש וב"ה שב"ש אומרים לשון יכבוש עוונותינו, והיינו ע"ד מ"ש ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם, בלעם הוא בחי' מקור המקטרג, ומוציא ענין מה שישראל חייבים, ועז"נ ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם והיינו מפני כי בכל אחד ואחד מישראל יש בחי' שם הוי' יו"ד חכ', וקש"י הוא בחי' הביטול