שסא

ועי"ז נעשה לשון צוותא וחיבור אוא"ס ב"ה עם הנבראים, וזהו ג"כ ע"י בחי' אין דוקא כי האין הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים כו' וד"ל, וזה הי' כל ענין הקרבן ל' קירוב היינו להיות נמשך גילוי אלקותו ית' למטה כו'.

ומעתה יובן ענין משארז"ל כל מקום שנא' צו הוא מיד ולדורות, אשר צ"ל מפני מה בדבר הנאמר צו דוקא הלא כל התורה היא נצחית. אך הענין הוא דהנה איתא במד"ר איכה ע"פ והמה כאדם עברו ברית אדה"ר, הכנסתיו לג"ע שנא' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, וצויתיו שנא' ויצו ה' אלקי' על האדם מכל עץ כו' ומעץ הדעת כו', ועבר על ציוויי שנא' המן העץ אשר צויתיך כו', ודנתיו בשילוחין ובגירושין שנאמר וישלחהו, ויגרש, וקוננתי עליו איכה שנא' ויאמר לו איכה, כך ישראל הכנסתים לערי הכרמל וצויתים צו את בנ"י, ועברו על ציוויי והמה עברו תורתיך, ודנתים בשילוחין ובגירושין וקוננתי עליהם איכה כו', והיינו כי הו"א מאחר שעברו על ציוויי ודנתים בשילוחין ובגירושין לא נמשך יותר בחי' צו ל' ציווי ול' צוותא, לכן ארז"ל כל מקום שנא' צו הוא מיד ולדורות היינו שגם עכשיו נמשך בחי' זו, וזהו שאמרו ז"ל בצו דוקא כי בכל התורה נודע כי התורה היא נצחית, אכן בצו מפני שעברו על ציוויי ה"א שלא נמשך, ע"ז אמרו כ"מ שנאמר צו מיד ולדורות.

ולהבין מהו ההמשכה עכשיו, הנה ארז"ל תפלה כנגד הקרבנות תיקנו, וארז"ל גדולה תפלה יותר מן הקרבנות, והענין הוא דהנה בתפלה נא' ותתפלל חנה על הוי', דהנה בכל הקרבנות נאמר קרבן להוי', והנה לא מצינו הקרבן כ"א לשם הוי' דוקא ולא לשארי השמות כמו אל ואלקים רק שבשם אלקים נא' זבחי אלקים רוח נשברה, אבל לא ענין הקרבן והיינו מפני כי שם הוי' הוא שם העצם, משא"כ שארי שמות נקראים כינוים. והענין כי הנה נודע ממ"ש במאמר אלי' וכמה גופין תקינת לון שיש בחי' גופין שהם בחי' מדות עליונות הנקראי' בשם גופין, וזהו ענין השמות שם אל בחסד היינו בחי' מדת החסד וכמו"כ שם אלקי' בגבו' כו', אבל שם הוי' הוא בחי' אנת הוא נשמתא לגופא ולכן נק' שם הוי' איש כמ"ש ה' איש מלחמה, והיינו כי ענין איש הוא כאשר אוא"ס ב"ה מאיר במדות, וזהו בחי' שם הוי' שהוא בחי' שם העצם היינו המשכת האורות בכלים שהוא בחי' נשמתא לגופא. וזהו נמשך ע"י הקרבן שהוא ל' קירוב היינו להיות נמשך המשכת אוא"ס ב"ה בעולמות שזהו ע"י מדותיו ית', ולכן נק' הקרבנות בשם לחם כמ"ש את קרבני לחמי, והיינו שכמו הלחם מחבר הנפש עם הגוף, כמו"כ ע"י הקרבן ממשיכי' בחי' נשמתא לגופא וממילא מאיר המשכת אלקותו ית' בעולמות. אבל ענין התפלה הוא על ה' למעלה מבחי' שם הוי', ולכן מצד שהוא למעלה משם הוי' לכן לא נמשך בגילוי כ"א בהעלם מפני כי כדי שיהי' נמשך בגילוי זהו ע"י שם הוי' דוקא, אבל ע"י התפלה ממשיכים למעלה משם הוי' ולכן לא נמשך בגילוי כ"א בהעלם דוקא, וזהו כ"מ שנא' צו מיד ולדורות שגם לדורות יש בחי' זו ואדרבה בחי' הנעלה יותר כו' וד"ל.