שס

שם הוי' כי הוא צוה ונבראו ממילא ולא בבחי' התלבשות כלל כ"א התהוות כל העולמות הוא רק מהארה בעלמא, והיינו מ"ש מלכותך מל' כ"ע שהתהוות כל העולמות הוא רק מבחי' מלוכה והנה מלך שמו נק' עליהם שהוא רק בחי' שם והארה בעלמא ואור ושם הוא א' כו'. וזהו שנק' הבריאה יש מאין לפי שהתהוות הבריאה הוא מבחי' אין דהיינו מהארה בעלמא. ועד"ז יובן למעלה מבחי' המל' דהנה חו"ב נק' יש כי קנה חכמה קנה בינה גימ' יש, וזהו משארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות דהיינו בחי' קנה חכ' קנה בינה, והנה התהוות היש זה הוא מאין שזהו מ"ש והחכ' מאין תמצא והיינו כי הגם שבחי' אין זה הוא בחי' אוא"ס, אבל לגבי א"ס ב"ה אין ערוך כלל ולכן נק' אין כו'.

ונמצא כי יש ג' בחי', בחי' יש מאין, ובחי' אין, ובחי' יש האמיתי. והנה ג' בחי' אלו היינו ענין מה שהבריאה נק' יש מאין, ובחי' המל' שנק' אין, ולמעלה מן המל', שלגבי בחי' המל' נחשבי' הע"ס לבחי' יש האמיתי כו', ועד"ז למעלה מן המל' הנה החו"ב נק' יש כנ"ל ובחי' אין היינו מה שהחכ' מאין תמצא, וא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' אין הממציא את החכ' הוא בחי' יש האמיתי כו', וע"ז נאמר כי אין מחסור היינו שבחי' אין זה ממלא כל החסרונות, כי הנה שרש החסרון הוא מ"ש יהי מארת חסר חסרון הלבנה, ומחמת זה נמשך ונהר יחרב ויבש יחרב בבית ראשון כו'. ובעבודה הוא בחי' חוסר כל כי העבודה צ"ל מרוב כל כמ"ש תחת אשר לא עבדת כו' מרוב כל, והחסרון הוא בחי' חוסר כל, ובחי' אין זה ממלא החסרון כי בחי' אין הוא מקור ושרש כל הנאצלים כו'. אך ע"י מה ממשיכי' מבחי' אין זה ע"י יראו את הוי', דהנה ענין היראה הוא בחי' ביטול הרצון בדרך עבודת עבד שלא ע"פ הטו"ד. וז"ע צו ל' ציווי שלא ע"פ הטעם, דהנה ודאי אם היו אומרים לישראל טעם המצות ושע"י מצות ציצית ממשיכים ל"ב נ"ח, וע"י התפילין ד' מוחין, וכדומה שאר טעמי המצות היו מקבלים עליהם עול מצות בשמחה רבה, אבל עיקר העבודה לעשות המצות בלי טו"ד כלל כ"א בבחי' עבודת עבד ועז"נ הלא שמוע מזבח טוב שביטול הרצון יותר נעלה מבחי' הזבח כמ"ש במ"א וד"ל. וזהו יראו את ה' ועי"ז נמשך כי אין מחסור ליריאיו כנ"ל, וגם כי נעוץ סופן בתחלתן ולכן ע"י יר"ת בחי' מל' עי"ז מעורר בחי' אין כו'. וזהו צו לשון ציווי ול' צוותא, ל' ציווי הוא בחי' הביטול ביר"ת