שנז
ולהבין פי' הב' מי מנה שבחי' מי הוא המנה, הנה ארז"ל הכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה, ולכאו' צ"ל הלא חמה רומז לבחי' שמש ומגן ה' אלקי', ואיך נבראת מן העפר. אך הענין הוא דהנה יש בחי' עפרות זהב דהיינו בחי' בינה ומשם הוא שרש הגלגל חמה, והיינו כי יש בחי' עליות המל' שבחי' המל' מתעלה בשרשה עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד כו'. וזהו מי מנה, בחי' מי הוא בחי' מי ברא אלה שאינו מושג והיינו בחי' בינה הוא המנה של עפר יעקב שע"י שהוא בבחי' עפר הוא מתעלה בבחי' מי, וזהו כמ"ש אם נבלת בהתנשא וארז"ל כל המנבל א"ע הקב"ה מגביהו, והיינו כי מצד סוכ"ע בחי' עגולים כאשר יהי' האופן בתוך האופן מעלה ומטה שוין, ולכן אם משפיל א"ע הנה הוא מתקרב לקצה הב'. וז"ע הקיצו ורננו שוכני עפר ואמר ר"א בפ"ק דסוטה ד"ה ע"א מי שנעשה שכן לעפר בחייו, פי' שבחי' עפר הוא בחי' הביטול שוכן בתוכו, וזהו מי מנה. וזהו ג"כ ענין אדם אדמה לעליון כי יש עוד פי' באדם אדמה לעליון ע"ד מ"ש סוב דודי ודמה לך כו', פי' דודי הוא בחי' אדם, ודמה לך הוא לעצמותו הנה זהו ע"י צבי ועופר אילים, שעופר אילים רץ במרוצה שאינו מעכב אותו שום דבר והר ובקעה שוין לפניו, וזהו ענין איהי עפר ואיהו עופר שע"י שהוא בבחי' עפר מגיע לבחי' איהו עופר, וע"י עופר יכול להיות ודמה לך כו', ומצד בחי' זו דעפר יכול להיות הגילוי גם בהרי בתר הם טורי דפרודא גלו לבבל כו' לפי שכאשר נמשך ההשפעה מבחי' אדם יכול להיות שיתעכב כו', משא"כ ע"י עופר אילים אינו מתעכב כלל, וע' מזה בהוספות לתו"א בד"ה הנביאים והכתובים עתידי' להבטל, ובד"ה ביום השני. וז"ע הקב"ה מצלי שנא' בבית תפלתי, בבית תפלתם לא נאמר אלא בבית תפלתי מכאן שהקב"ה מצלי מאי מצלי יה"ר שיכבשו רחמי את כעסי כי אית רצון ואית רצון, אית רצון שע"פ החסד דסדר השתלשלו' הוא בחי' חסד עולם שיש לעומתו מדת הדין המנגדו כו' ולכן מתעכב לירד למטה, אבל אית חסד דאקרי רב חסד שלית שמאלא בהאי כו' לכן משם יורד ההשפעה במהירות.
ד) ומספר את רובע ישראל, הנה ארז"ל כשם שאין העפר מתברך אלא במים כך ישראל אינם מתברכים אלא בזכות התורה שנק' מים שנא' הוי כל צמא לכו למים כו', כי הנה בעפר הוא בחי' הצמיחה, אך כדי שיצמיח הוא ע"י גשמים דוקא כמ"ש כי כאשר ירד הגשם כו' והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כו' וכן הוא למעלה שבחי' העפר הוא ה' אחרונה הוא בחי' מקבל כו'. ולהבין ענין התורה שנק' מים הנה כתיב יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים, שיש בחי' רקיע המבדיל בין מים למים כו', והנה כנגד זה הי' במשכן והבדילה הפרוכת בין קדש ובין קדה"ק כו', ועכצ"ל שב' בחי' מים הם כמו קדש וקדה"ק, שבחי' מים תחתונים הם כמו בחי' קדש והיינו דכתי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שכל ההשגות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.