שנו

התורה והמצות להנחילם לישראל לעוה"ב, שנק' התומ"צ בשם זריעה, וכמ"ש זרעו לכם לצדקה, זורע צדקות, והנה הזריעה היא בעפר דוקא שבה מלובש כח הצומח להצמיח, ולכן ע"י ונפשי כעפר לכל תהי' שזהו בחי' העפר של נש"י ובה זרע הקב"ה התורה והמצות, וזהו שע"י שנפשי כעפר עי"ז יהי' פתיחות לבו בתורה ורדיפת נפשו במצות כו', ולכן משה רבע"ה נתן את התורה לפי שהי' עניו מכל האדם, ומפני מה לא נאמר עליו מעלות אחרות שהי' חכם כו', והיינו לפי שענוה הוא מבוא שע"י באים לכל הבחי' כו', וזהו בחי' עפר בעבודה.

אך הנה נאמר וייצר ה' כו' בתרין יצרין עפר מן האדמה, עכצ"ל שיש בעפר גם שורש הנה"ב, והיינו כי הנה כתיב ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן שלבדיקת הסוטה הי' מערב את העפר במים ואם נסתרה ונטמאה הי' צבתה בטנה ונפלה יריכה שבהכרח לומר שיש בבחי' העפר מבחי' שרש הדינים קשים אשר מסתעפים מהעפר להיות באים בה המים המאררים למרים ע"י העפר שרש הדינים קשים כו', ונמצא כי יש בעפר גם שרש הדינים קשים וזהו שרש הנה"ב. ובחי' זו בנפש היא בחי' עצבות וגסות, כי בחי' שמחה וענוה הוא בחי' דו"נ דקדושה ובלעו"ז הוא בחי' עצבות וגסות, והיינו כאשר הוא בבחי' עפר דקדושה שהוא בחי' ונפשי כעפר לכל תהי' אזי הוא שמח בחלקו, וזהו כמ"ש ויספו ענוים בה' שמחה, וז"ע מדת יום ומדת לילה, שענוה היא מדת לילה כמ"ש בר"ח שער הענוה שעיקר הענוה הוא במל' סיהרא כו', והשמחה הוא מדת יום כמ"ש בת"א בד"ה רני ושמחי השני בענין רננא ברמשא ושמחה בצפרא כו', אבל כשהוא בבחי' גסות הרוח אזי כמה שיש לו אינו מסתפק ורוצה עוד כו' ולכן הוא בעצבות כו', שזהו בחי' עפר דסט"א כנ"ל, אך הנה כתיב בכל עצב יהי' מותר שע"י שמבררים בחי' העפר דהיינו שורש הנה"ב ע"ד העלו אבק כו' עי"ז יהי' מותר כי יתרון האור הוא מהחושך דוקא.

ג) והנה העפר הוא עפר מן האדמה, כי הנה ארז"ל ואתה מה שמך אמר לי נאה לקרות אדם שנבראתי מן האדמה, דהנה באדם יש ב' פי' הא' ל' אדמה, הב' אדם אדמה לעליון, דהנה כתי' ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ובחי' אדם הוא ג' קוין חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא כו', והנה ע"י קיום המצות הנה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברין דמלכא לכן ע"י קיום המצות הוא אדמה לעליון שזהו ענין לאשתאבא בגופא דמלכא כנודע כו'. ובד"פ ע"י התורה מתקשר בבחי' מוחין, וע"י צדקה מתקשר במדת החסד, וע"י איזהו גבור מתקשר בבחי' גבורה כו', וזהו מי מנה עפר יעקב מי מנה גודל מעלת המצות לפי שע"י המצות מתקשר בבחי' אדם כו'.