שנה

לעצמותו כמו"כ כל בחי' התהוות העולמות אינו נוגע כלל כו', אשר מצד זה יתבונן וישכיל גם בנפש השכלית להיות בבחי' ביטול ואהבה לאלקות, וממילא יהי' גם המדות דיצה"ר לאלקות, וזהו וייצר בשני יצרין שהא' הוא מורגש והב' הוא אינו מורגש להורות על בחי' הביטול כו'. והנה כתיב וייצר ה' אלקים, והיינו ששורש הב' יצרין הם מב' השמות הוי' ואלקי', ולכן ע"י ואהבת בכל לבבך בשני יצריך עי"ז נעשה יחוד ה' ואלקים, והענין הוא דהנה ש' אלקי' הוא ל' דין בחי' גבורה, ושם הוי' הוא בחי' חסד כו', וע"י ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה' הנה ע"י אתכפיא זו גורם למעלה בחי' יחוד ה' ואלקים לאכללא שמאלא בימינא, וזהו עיקר מצות היחוד וכמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקי' כו'.

ב) והנה כתיב וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה שבחי' וייצר בתרין יצרין הוא נוצר מבחי' עפר מן האדמה, ומאחר שהם מבחי' עפר בהכרח לומר שיש בעפר שורש הב' יצרין, ולהבין ענין העפר הנה יש ד' יסודות אש רוח מים עפר, שהם כנגד ד' אותיות דשם הוי', ובחי' העפר הוא כנגד ה' אחרונה דשם הוי', והנה הגם כי העפר הוא האחרון מכל הד"י והוא למטה במדרגה מכולן, עכ"ז אנו רואים שיש בו יתרון המעלה מה שלא נמצא כן בג' יסודות הגבוהים מהם כו', והוא כי בחי' התחדשות מאין ליש הוא בבחי' העפר דוקא, שבחי' הצמיחה הוא בעפר דוקא שמצמיח בתוס' וריבוי על מה שנזרע וגם יש דברים שמצמיח אע"פ שלא נזרעו כלל כמו עשבי השדה ואילנות, שבחי' הכח הזה להצמיח מאין ליש לא נמצא בשום יסוד כ"א בבחי' יסוד העפר. ועד"ז יובן למעלה שבחי' הבריאה יש מאין אינו כ"א בה' אחרונה דשם הוי' כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים כו'. והנה נודע שבכדי שיהי' בחי' בריאה יש מאין זהו נמשך מבחי' עצמותו ית' כו', ויש בחי' זו בה' אחרונה דוקא להיות כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחלתן דוקא ולכן בה' אחרונה דוקא נמצא הכח על התהוות יש מאין, וזהו שורש ענין העפר כו', ומבחי' עפר זה הוא שורש התהוות הנה"א כו'.

ובחי' עפר בעבודה הוא בחי' ונפשי כעפר לכל תהי'. פתח לבי בתורתיך שבחי' התורה הוא בחי' ה' קנני ראשית דרכו זהו ע"י בחי' ונפשי כעפר לכל תהי', וכמו"כ כדי להיות במצותיך תרדוף נפשי שבחי' המצות הם תר"ך עמודי אור זהו ע"י ונפשי כעפר כו'. וזהו שארז"ל במד"ר פ' שלח ע"פ אור זרוע לצדיק זרע הקב"ה