שמח

ולהבין כ"ז צ"ל מה שייך למעלה ענין קירוב מקום וריחוק מקום, הרי כתיב הנה מקום אתי, והוא מקומו של עולם כו'. אך הענין הוא דהנה פי' מקום הוא רק במעלה ומדרגה בחי' מעלה ומטה, והנה פי' מעלה ומטה אינו פי' במקום גשמי רק הפי' מעלה ומטה הוא במעלה ומדרגה גבוה, דהיינו מה שיש לו יתרון מעלה על זה נק' מעלה, כמו למשל שכל ומדות, השכל נק' מעלה לגבי מדות לפי שיש לו יתרון מעלה על המדות, וכן אדם שהוא חכם גדול ויש לו יתרון בשכלו על זולתו נק' אדם גדול, והיינו לפי שיש לו יתרון ע"ג חבירו נק' מעלה כו', ועפ"ז יובן ג"כ למעלה פי' קירוב מקום או ריחוק מקום, דהיינו מה שמאיר אוא"ס יותר נק' בחי' קירוב מקום כו'. ולהבין פי' קירוב וריחוק כו' יובן זה ממה שאנו רואים למטה כשצריך להשפיל את השכל בדיבור, הנה מתחלה מתלבש השכל במחשבה ואח"כ ממח' למדות וממדות לדבור הנה השכל מאיר בדיבור בריחוק מקום לפי שצריך השכל להשתלשל ממדרגה למדרגה עד שיתלבש בבחי' דיבור כו', אבל התלבשות השכל במח' הוא בבחי' קירוב שא"א להשיג השכל בלתי אותיות המחשבה ואינו צריך להשתלשל ולירד ממדרגה למדרגה כ"א המח' הוא לבוש הראשון להשכל, וזהו בחי' קירוב. ובזה יובן ג"כ למעלה מה שאוא"ס מאיר בכתר וחכמה בבחי' קירוב, שהם ראשית המדרגות אשר בם יתגלה אוא"ס.

ב) אך עדיין צ"ל איך שייך לומר שאוא"ס מאיר בכתר וחכ' בבחי' קירוב שהרי ע"ס הוא רק הארה בעלמא ושרש התהוות הע"ס הוא מבחי' קו וחוט, אבל עצמות אוא"ס הוא למעלה מבחי' ע"ס וכמאמר לאו מכל אינון מדות איהו כלל, וא"כ אינו מובן איך יתכן לומר שאוא"ס מאיר בהם בבחי' קירוב כו'. אך הענין הוא דהנה נודע שכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים, ולהבין איך הוא ממוצע, והענין הוא דהנה כתר הוא בחי' רצון, והנה אנו רואים למטה שהרצון הוא בחי' ממוצע בין עצמות הנפש לכחות הנפש, שהרי אנו רואים שהכל תלוי ברצון שהרצון מושל ושליט על כל האברים, כמו למשל שאם אדם רוצה ומתמיד בטבעו ללמוד אזי יוכל להשיג אע"פ שאינו בר שכל גדול, אבל אם אינו רוצה ללמוד אזי אעפ"י שהוא בר שכל גדול לא ישיג כלום, וכמו שארז"ל יגעתי ומצאתי תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין כו', וע"כ הזהיר הכתוב מאד על אהבה כו', שעיקר אהבה הוא מלשון אבה והיינו בחי' רצון, וכן ארז"ל עשה רצונו כרצונך כו'. ובזה יובן ג"כ למעלה שכתר הוא ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים כו', דהנה אוא"ס הוא למעלה מגדר עולמות, וכדי שיתהווה עולמות כו' הוא רק ע"י מה שעלה ברצונו כו', וכמ"ש בזהר כד סליק ברעותיה למברי עלמא, רק באמת אין המשל דומה לנמשל כו' לפי שלמטה לא יתהווה כלום מהרצון כו' רק שהרצון פועל באברים ומושל ושליט עליהם, אבל