שמג

ימין ושמאל שכל הבחי' שבארץ הוא מבחי' שמאל, ובחי' שמים הוא מבחי' ימין כו', ובד"כ הנה עוה"ז ועוה"ב הוא בחי' ימין ושמאל, שבד"כ עוה"ז הוא בחי' שמאל ועוה"ב הוא בחי' ימין כו', ולכן ביו"ד נברא העוה"ב שהיו"ד הוא בחי' חכמה קו הימין, ובה"א נברא העוה"ז שהה"א הוא בחי' מל' שבנין המל' מהגבורות כו' בחי' קו השמאל.

ב) והנה שרש ענין מחלוקת קרח שזהו ואתפליג קרח יובן בהקדם ענין ההבדלה שנעשית בשני יהי רקיע ויהי מבדיל כו', שדוגמת זה יש קרומא דפסיק במעי דבר נש שה"ע חצר הכבד המפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון, שאברי הנשימה הם בתכלית הרוחניות ואברי המזון הם בתכלית הגשמיות שיש בהם צואה ופסולת, וכ"ז נעשה ע"י החצר הכבד שמפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון שמצד זה נבדלים אברי הנשימה בתכלית הרוחני' והדקות ואברי המזון יש בהם צואה ופסולת, ועד"ז יובן למעלה שכתי' וכל קרבי את שם קדשו שיש מלאכים שנקראי' בשם קרביים שכמו הקרביים מבררים את המאכל שהמובחר יעלה למוח ולב, והפסולת יודחה לחוץ, כמו"כ יש מלאכים שמבררי' את השפע כו', וזהו מפני כי יש פרסא המפסקת ומבדלת עד שיוכל להיות שימצא בהם בחי' הפסולת, וז"ע יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים שמים עליונים הם בתכלית הרוחניות ומים תחתונים הם מקור לתענוגי' גשמי' כו', וכ"ז נעשית ע"י המחיצה כו'. והנה לע"ל כתי' מחצתי ואני ארפא שהמחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים לע"ל אני מרפא המחיצה כו' כמארז"ל במד"ר קהלת ע"פ דור הולך ודור בא. והנה שורש ענין הפרסות והמחיצות הוא מבחי' גבורות קו השמאל כנודע, ובד"כ ז"ע מ"ש מלכותך מלכות כל עולמים שהתהוות כל העולמות הוא מבחי' מל', והנה בנין המל' הוא מהגבורות כמ"ש כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שכדי שיהי' בחי' מל' זהו ע"י וגבורתך בחי' גבורות וצמצומי', וז"ע מלך שמו נק' עליהם שרק התפשטות שמו עליהם בלבד, אבל עצמותו ומהותו מובדל ומרומם מהם כו', ולכן מלך העולם עולם ל' העלם והסתר שזהו נמשך מבחי' מלך כו' שנעשה מבחי' גבורות וצמצומים כו', וזהו נטה שמאלו וברא ארץ כו'. והנה קרח רצה להגביר בחי' קו השמאל, והיינו כי בחי' קו השמאל מקבל מבחי' קו הימין כי עיקר המכוון הוא שיהי' לאכללא שמאלא בימינא, וקרח רצה להגביר קו השמאל ושיומשך תוס' אורות בקו השמאל שיומשך בתענוגי' גשמיים כו' ולכן הי' חטא קרח גדול מאד, וזה הי' ג"כ חטא צלפחד מקושש עצים ביום השבת שהעצים עה"ח ועה"ד הם ג"כ בחי' ימין ושמאל, שעה"ד כתי' בי' ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים שהוא בחי' גשמי' שנמשכי' מבחי'