שמא

כו' כמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י בפ' אמור יעו"ש, וע"ז נאמר רוח האדם היא העולה למעלה ורוח הבהמה כו', פי' אדם הוא בחי' ש' מ"ה שהוא בחי' ביטול כו', וכמו משה שהי' כבד פה וכבד לשון, פי' לפי שמשה הי' בבחי' הביטול תמיד וכמ"ש ונחנו מ"ה לכן הי' כבד פה לגבי תושבע"פ וכבד לשון לגבי תושב"כ, כי ענין הדיבור הוא בחי' השפעה והרי הוא המשפיע, אבל משה להיותו בבחי' ביטול תמיד לכן הי' כבד פה וכבד לשון כו', ועד"ז הו"ע רוח האדם עולה למעלה שהוא תמיד בבחי' עלי' מלמטלמ"ע כו', משא"כ רוח הבהמה היורדת למטה כי כל השפעה נק' בשם בהמה, ולכן ארז"ל יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, כי מקור חיות העולמות נק' בשם בהמה כו', וע"ז אמרו הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, פי' כי ראש לשועלים הגם כי הוא בחי' ראש אבל זהו לשועלים בחי' רוח הבהמה היורדת למטה, ויותר טוב להיות זנב לאריות להיות בבחי' הביטול ליכלל מלמעלה למטה כו', וזהו שורש ענין ש' מ"ב, ולכן בפ' ראשונה דק"ש שענינה העלאה מלמטלמ"ע יש בה מ"ב תיבין.