שמ

עול מצות, שהם בחי' רצו"ש, קבעומ"ש הוא בחי' רצוא, וקבעומ"צ הוא בחי' שוב. והנה בפ' ראשונה יש בה מ"ב תיבין מן ואהבת עד ובשעריך שרומז לבחי' הגבורה, ובפ' והא"ש יש ע"ב תיבין מן והי' עד ושמתם, שנודע שע"ב עולה בגימ' חסד, וצ"ל הלא נת' בזהר שפ' שמע והא"ש הם חו"ג, וא"כ שמע הוא בחי' חסד, ולכן נאמר בה ואהבת שהוא בחי' חסד, ופ' והא"ש היא בחי' גבורה ולכן נא' בה וחרה אף כו', ובענין השמות נהפוך הוא שבפ' שמע הוא ש' מ"ב בחי' גבורה, ובפ' והא"ש שהיא בחי' גבורה יש בה ע"ב תיבין שהוא בגימ' חסד. אך הענין הוא דהנה השמות מ"ב וע"ב הם בחי' כלים, וכמאמר וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא שהשמות הם בחי' גופין, והנה מה שהמדות הם בהתחלקות חו"ג זהו כשהם בבחי' המדות עצמן, אבל כשמאיר בהם מבחי' אוא"ס שלאו מכא"מ אזי נעשה התכללות המדות ואחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה ואור הגבו' בכלי החסד, אשר מצד בחי' זו בפ' שמע שהיא בחי' אור האהבה והחסד, מ"מ הכלי היא בחי' גבורה, ובפ' והא"ש שהיא בחי' אור הגבו', מ"מ הכלי היא ש' ע"ב בחי' חסד.

ולהבין מפני מה בק"ש הוא ש' מ"ב וכן המסעות היו ג"כ מ"ב מסעות והיינו ז"פ וא"ו ובספה"ע הוא מ"ט היינו זפ"ז, והוא לפי שש' מ"ב הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע ולכן בהעלאות לא חשיב בחי' המל' שבכל מדה כי מדת המל' ענינה בכדי להיות המשכה וגילוי לזולתו מלמעלמ"ט, ולכן בהעלאות הוא רק ז"פ וא"ו שעולה מ"ב, ולכן בק"ש בפ' ראשונה שענינה היא בחי' רצוא כנ"ל שהיא קבעומ"ש בחי' רצוא הוא ש' מ"ב, וכן בענין המסעות שה"ע עלייתם ממצרים עד שבאו לירדן יריחו בחי' ריח שהוא ענין העלאה מלמטלמ"ע הי' ג"כ רק מ"ב מסעות, וכן בקבלת שבת אומרים אנא בכח שהוא ש' מ"ב, שאז זמן עליית העולמות שזהו ע"י ש' מ"ב דוקא כו'.

ג) ושורש ענין ש' מ"ב הוא, דהנה בשרפים מצינו שהם בעלי שש כנפים, כמ"ש שש כנפים לאחד (ישעי' וא"ו ב'), משא"כ בחיות הם ד' כנפים כמ"ש וארבע כנפים לאחת להם (יחזקאל א' וא"ו), והיינו מפני כי השרפי' אומרים קדוש שמשיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל ואני ה' לא שניתי, ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר שנבה"ע, וכולא קמי' כלא חשיב, והם עומדים תמיד בבחי' ביטול זה איך דכולא קמי' כלא חשיב לכן הם בעלי שש כנפים לפי שהם בבחי' העלאה מלמטלמ"ע כו', וכמו המלאכי' דכתי' ורבוי רבבן קדמוהי יקומון שאין מהם השפעה למטה כ"א תמיד בבחי' הביטול ליכלל באוא"ס ב"ה מלמטלמ"ע, ושרשם הוא מבחי' וא"ו דש' הוי', דהנה יש בחי' קדש וקדוש, קדש היא מלה בגרמי', וקדוש הוא בחי' קדש וא"ו, וקדוש הא' הוא איך שהוא"ו רוצה ליכלל וליבטל בבחי' קדש

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.