שלט

פי' פתח היא בחי' המל' שנק' בשם פתח ודלת, וכמ"ש דוד ארוממך ה' כי דליתני, וכתי' פתחי לי אחותי, וכתי' ופסח ה' על הפתח והיינו שכמו ענין הפתח הוא משמש כניסה ויציאה, כמו"כ כל העליות וכל ההמשכות הוא ע"י המל' כנודע ממ"ש במ"א ע"פ בזאת יבא אהרן דא פתחא לאעלאה לי, וסמוך לפתח זה חטאת רובץ, משא"כ השבטים הם י"ב גבולי אלכסון דז"א לכן הם רחוקי' מהחטא, ושלכן לא היו אותיות ח"ט בשמות השבטים, אבל בחי' המל' בחי' חטה נק' ברתא דמתחטיא כו' בהיות כי החטא סמוך לה, ועפ"ז יובן ענין חלה שהיא חל ה', דהנה ההפרש בין חמץ למצה שבמצה היא ה' ובחמץ תמורת הה"א הוא חי"ת, והנה חמץ רומז ליצה"ר כמ"ש מכף מעוול וחומץ, שהוא בחי' גאוה וגסות, אבל מצה היא בחי' ביטול ושפלות, ולכן אנו אומרים מצה זו שאנו אוכלים על שום מ"ה, פי' מ"ה הוא בחי' ביטול כנודע, וענין החלה שגם בלחם חמץ יהי' בחי' ה"א והיינו חלה חל ה'.

ב) ויובן בהקדם ענין הקמח, שארז"ל באבות אם אין קמח אין תורה, דפי' הפשוט הוא כמארז"ל באבות יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון, שצ"ל יגיעת שניהם דוקא, ולא די גם בבחי' התורה לבד, וכמארז"ל ג"כ באבות כל ת"ת שאין עמה מלאכה כו', והיינו שצ"ל ב' הבחי' קמח ותורה כו', שענין הקמח הוא בחי' גשמיות כו', וז"ע הפלוגתא דרשב"י ור' ישמעאל בפ"ה דברכות דל"ה ע"ב, שרשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת קצירה ודושה בשעה שהרוח תורה אימתי נעשית, ור' ישמעאל אומר הנהג בה מנהג דרך ארץ, והיינו שצ"ל ב' הבחי' קמח ותורה, והרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן כו', ויש לפרש שענין הקמח הוא על שורש ומקור השפעות גשמיות, והיינו ע"ד משארז"ל רבא חזיא לרב המנונא סבא דקא מאריך בצלותא טובא א"ל מניחין חיי עולם ועוסקי' בחיי שעה, א"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, והענין הוא דהנה מי שתורתו אומנתו פטור מהתפלה, וצ"ל מפני מה צ"ל תורתן אומנתן מ"מ אם יש בתורה בכדי לפטור מהתפלה למה צ"ל שיהי' תורתן אומנתן דוקא, ולמה כל מי שלומד תורה יהי' פטור מן התפלה מאחר שיש בתורה בכדי לפטור מהתפלה.

ויובן בהקדם ענין ק"ש ותפלה ותורה, דהנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע בכדי שיקבלו עליהם עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבלו עליהם