שלז

שעה, והשיב לו ר"ה זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד כי אינו מן אותם שתורתם אומנתם לכן הוא חייב בתפלה.

וזהו אם אין קמח אין תורה כי צ"ל קמח הוא בחי' התפלה בחי' חיי שעה בפ"ע ובחי' תורה בפ"ע, וזהו שרש ענין הקמח. וכדי לעשות עיסה שתחייב בחלה צ"ל טחינה ולישה ואפיה, טחינה בנפש הוא ענין לב נשבר ונדכה, וגם כמארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ולישה הוא כאשר מערבין המים בקמח, ועד"ז יובן בנפש שהמים הוא מ"ש ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים כו', וכמו ע"י הלישה מתערב יפה המים בכל חלקי הקמח ומתדבק היטב, כמו"כ צ"ל ולדבקה בו, וזהו ענין אהבת בכל לבבך ובכל נפשך. ואפיה היא אהבה ברשפי אש.

והחלה צריכי' ליתן לכהן, כי הנה כתי' ואם האכל יאכל וארז"ל בשתי אכילות הכתוב מדבר אכילת מזבח ואכילת כהנים וארז"ל כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, וצ"ל איך ע"י אכילת כהנים מתכפרים הבעלים, אך הענין הוא דהנה אכילת מזבח הוא מה שנכלל במלאכים וכמ"ש בזהר ארי' דאכיל קרבנין, אבל יש בחי' אכילה היותר גבוה והיינו דכתי' ועל הכסא דמות כמראה אדם ואוא"ס ב"ה הוא כי לא אדם, וענין האכילה הוא מה שנמשך מבחי' כי לא אדם בבחי' אדם כו'. והנה ע"י אכילת כהנים מתעורר בחי' אכילה זו, שע"י אכילת הכהן מתעורר למעלה אכילת אדם העליון לכן כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים כו', וזהו ג"כ ענין החלה שניתנה לכהנים כו'. וזהו ענין מ"ש ואתה כהן לעולם על דברתי, דבור הוא בחי' מל' אמנם מבחי' דבור יכול להיות מדבר עמים כנודע, אכן ע"י הכהן איש החסד נמשך בבחי' מל', וזהו ענין החלה שנק' ראשית וכמשארז"ל בראשית בזכות החלה שנק' ראשית, אך הנה בראשית ב' ראשית, ח"ע וח"ת, והכהן איש החסד ממשיך מבחי' ח"ע בח"ת, וזהו מ"ש להניח ברכה אל ביתך ב' דבראשית דהיינו בח"ת. וזהו ענין