שלו

היא חיי שעה, והנה חיי שעה פירש"י לרפואה ולשלום ולמזונות שהם השפעות גשמיות, והנה שעה בחי' זמן הוא שייך רק בבחי' מלוכה כמ"ש ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך עבר הוה ועתיד, אבל למעלה מן המל' אינו שייך בחי' זמן, ולכן מי שתורתן אומנתן פטורים מן התפלה שיש בכלל מאתים מנה, וה"ז כמו מ"ע שהזמ"ג שהנשים פטורות והיינו מפני כי עלמא דנוק' משועבד לעלמא דדכורא כמו שלמטה האשה משועבדת לבעלה תחת הזמן כו', ואיך יכולים לצוות לה מ"ע שהזמ"ג מאחר שהיא משועבדת בזמן, ולכן מ"ע שהזמ"ג נשים פטורות והבעל מוציא אותה במצות אלו, כמו שמצינו בכמה מצות כמו מצות המלך שא"א לכל ישראל שיהי' כ"א מלך, והרי המלך על ישראל מוציא את כל ישראל במצוה זו כו', כמו"כ מ"ע שהזמ"ג הבעל מוציא את אשתו, ועד"ז מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה והרי הוא יוצא ידי חובת תפלה כי בכלל מאתים מנה.

אמנם לפ"ז צ"ל מפני מה דוקא מי שתורתו אומנתו שלפ"ז מי שהוא לומד תורה אפי' אין תורתו אומנתו הי' צריך שיופטר מתפלה, אך הענין הוא דהנה מצינו מעלה בתפלה דתפלה ה"ע מ"ש המחדש בטובו בכ"י תמיד מע"ב, שתמיד נמשך בחי' זו, וזהו כלל שכל המשכה שנמשכת בתמידות ה"ז נמשך מבחי' אני הוי' לא שניתי כו', ולכן מי שתורתו אומנתו שלומד תמיד ולא פסיק פומא מגירסא הרי זה נמשך ג"כ מבחי' אוא"ס ב"ה דלא פסיק, ולכן מאחר שנמצא בו גם מעלת התפלה ונוסף לזה שגדלה מעלת התורה על התפלה לכן הרי הוא פטור מן התפלה, אבל מי שאין תורתו אומנתו הגם כי גדלה מעלת התורה על התפלה, אבל הנה יש יתרון המעלה בתפלה שממשכת בתמידות כמ"ש המחדש בטובו בכ"י תמיד, לכן חייב בתפלה. וזהו ביאור מארז"ל רבא חזיא לרב המנונא דקמאריך בצלותא ודימה רבא כי רב המנונא הוא מן אותם שתורתן אומנתן לכן א"ל מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי