שכז

העבודה בתומ"צ להמשיך בחי' יחוד ה' באלקי', אך כאשר יש איזה מום באיזה אבר שפוגם באיזה מ"ע או במל"ת עי"ז פוגם וא"א להיות בחי' היחוד כו', ואעפ"כ הנה עיקר הפגם הוא בנש"י כמ"ש שיחת לו לא בניו מומם, פי' השיחת שעושין נש"י ע"י שפגמו באיזה מצוה לו להקב"ה לא אינו שום פגם מזה, כ"א בניו מומם שהפגם הוא בנש"י אעפ"כ א"א להיות יחוד הוי' באלקים ואף שלמעלה אינו מגיע הפגם כ"כ מ"מ א"א להיות היחוד כו'. והתיקון לזה הוא מ"ש כי אתה נרי הוי' והוי' יגיה חשכי, שע"ז ניתן כח מלמעלה כמו שמצינו בתורה שנק' עוז לנה"א ותושי' לנה"ב ככה הוא בחי' אתה תאיר נרי הוא כח לנה"א, והוי' יגיה חשכי הוא כח לנה"ב שלא לבוא לבחי' חטא כלל שהוא הפגם במ"ע או במל"ת, ואם פגם לזה הו"ע התשובה, וזהו כי אתה נרי הוי' שזה הכח שניתן מלמעלה לנש"י שיהיו יכולים להאיר בחי' נר הוי' כו'.

וזהו שנק' נש"י בשם בת כי בחי' בת הוא מקבל והיינו שמקבלים הכח מלמעלה להיות יכולים לבוא אח"כ לבחי' נר הוי' נשמת אדם. וע"פ הקבלה בחי' בת הוא יחוד המל' עם בחי' חג"ת, שזהו מ"ש ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת, וארז"ל א"ת לבת אלא לבית, ופי' בית הוא בחי' חג"ת כי יש שדה ובית, שדה נה"י ובית בחי' חג"ת, והיינו כאשר המל' מקבלת היחוד מבחי' חג"ת אבל לא מבחי' חב"ד (ע' במאו"א אות ב' סי' י"ד ובאות שי"ן סי' יו"ד), וזהו מארז"ל אשתך גוצה גחין ולחיש לה, פי' אשתך גוצה היינו שעדיין היא בבחי' בת שאינה יכולה לקבל מבחי' חב"ד, גחין ולחיש לה השפל עצמך והשפיע לה כו'.

וא"ו) ולהבין ביאור ענין אחותי שזה משארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, הנה אחותי קאי על מארי תורה שתורתן אומנתן שהם הממשיכים דירה בתחתונים גילוי אלקות למטה, וכדי שיהי' גילוי אלקות צ"ל מתחלה העברת רוח הטומאה וזהו ע"י דיבור התורה כו', וכמו כאשר מכינים דירה לפני המלך צריכין לנקותה מכל צואה ופסולת, ככה בתורה הוא בחי' כשר פסול טמא טהור, וזהו מ"ש אמור לחכמה אחותי את, שקאי על בחי' התורה שאחותי הוא כאשר המל' מקבלת מבחי' חכמה, שזהו מ"ש וגם אמנה אחותי בת אבי היא שכאשר היא בחי' אחותי היא מקבלת מבחי' אבי בחי' חכ', והיינו שענין אחותי הוא כאשר ז"א ומל' הם שוין בקומתן וכמו שארז"ל כביכול לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני כו' וזהו תמתי תאומתי.

ועוד יש פי' בתיבת אחותי שהוא ל' איחוי וחיבור, והיינו שזהו כמ"ש ותתצב אחותו מרחוק וארז"ל בסוטה די"א ע"א כל הפסוק הזה ע"ש שכינה נאמרה, אחותי דכתי' אמור לחכ' אחותי את (משלי ז' ד'), מרחוק דכתי' מרחוק הוי' נראה לי (ירמי' ל"א), והיינו כי הגם דכתי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, אבל מ"מ ע"י התורה היא בחי' מרחוק ה' נראה לי שע"י התורה מושג כו', לדעה דכתיב כי אל דעות הוי', והיינו שהוא חיבור ב' הדיעות, ד"ת וד"ע, וזהו בחי' אחותי.