שכו

שלמעלה שהם חו"ג הם בטלים לעצמותו ית', וגם למטה הנה גלגל הוא החוזר בעולם שנוטל הכסף והזהב מזה ונותן לזה, וזהו לי הכסף והזהב שלי הם ואני נוטלם מזה ונותנם לזה כו', עי"ז יבוא למס"נ באחד למסור הרצון לו ית' שכל הרצונות בהבלי העולם אינם תופסים מקום כלל. והנה ע"י רצוא זה בק"ש עי"ז הוא ממשיך ביו"ד נברא העוה"ב, כי ע"י שמוסר הרצון עי"ז ממשיך למעלה ג"כ צמצום היו"ד להיות בחי' העוה"ב. והנה איתא בס"י אם רץ לבך שוב לאחד, לכן צ"ל אחר הרצוא בק"ש באחד בחי' השוב, וזהו ודברת בם בחי' התומ"צ ועי"ז ממשיך בחי' ה"א להיות בה"א נברא העוה"ז, כי הה"א הוא בחי' ג' קוין וע"י התומ"צ ממשיך בחי' הג' קוין להיות בה"א נברא העוה"ז בהבראם בה"א בראם כו', וזהו נר ה' נשמת אדם שנשמת האדם היא הממשיך נר הוי' להיות בחי' יו"ד ה"א שע"י המס"נ בק"ש ממשיך בחי' יו"ד להיות ביו"ד נברא העוה"ב, וע"י תומ"צ ממשיך בחי' ה' להיות בה' נברא העוה"ז בהבראם בה' בראם כו', וזהו מ"ש בית יעקב לכו ונלכה באור ה' באור המאיר בש' הוי', כי ישראל עושים בחי' ש' הוי' וכמ"ש ה' צלך ופי' הבעש"ט ז"ל (ונמצא פי' זה במדרש שמואל ג"כ) שם הוי' הוא כמו הצל, שכמו שהצל עושה הכל מה שיעשה האדם ככה הוא שם הוי' ג"כ שכאשר האדם מוסר הרצון שלו שהוא בחי' מס"נ בק"ש נעשה למעלה יו"ד של שם הוי' כו' כנ"ל, וזהו נר הוי' נשמת אדם כו'.

ה) ומעתה צ"ל מ"ש כי אתה נרי הוי' והוי' יגיה חשכי שמשמע שהקב"ה הוא המאיר את נש"י כו', אך הענין דאף שנש"י הם נר הוי' שעושין יו"ד ה"א כנ"ל, אך כדי שיוכלו נש"י לעשות יו"ד ה"א כו' צריך שיותן להם כח מלמעלה שיוכלו לעשות כו', והענין הוא דהנה כתיב מום בו את לחם אלקיו לא יגש להקריב, פי' דהנה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא כמו שהאבר הוא כלי להשראת הנפש ככה למעלה רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא, והנה כאשר האדם פוגם בהעדר עשיית מצות עשה או בעשותו אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה אז נעשה פגם באבר ההוא שזהו כמו באברי האדם כאשר יש מום באבר אזי החיות שבמקום ההוא מקולקל, ככה יובן למעלה בנמשל. והנה מום בגימ' אלקים והיינו שעיקר