שכה

מל"ת ממשיכי' בחי' עוה"ב ועוה"ז. וזהו כל הנשמה תהלל י"ה שעבודת האדם להמשיך בחי' יו"ד ה"א, שזהו פי' תהלל בהילו נרו ל' הארה היינו שיהי' הארת יו"ד ה"א להיות ביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז.

ד) ומעתה צ"ל מפני מה כל הנשמה תהלל י"ה דוקא, הלא בנפש האדם יש ג' בחי' נר"ן ומפני מה בחי' נשמה דוקא, אך הענין הוא דהנה נשמה הוא מל' נשימה, ל' אשום ואשוף יחד, ומל' פי פערתי ואשאפה (בתלים סי' קי"ט פסוק קל"א), פי' אשום ואשוף הוא ענין רצוא ושוב, כי כדי לשאוף את ההבל שהוא חיות האדם צ"ל ברו"ש דוקא. ולהבין ענין ההבל, הנה כתי' הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל, שאמר ז' הבלים, וששה הבלים הם כנגד ששה ימי בראשית והבל הז' הוא כנגד יום השבת שנק' ג"כ הבל, אך הבל זה דיום השבת הוא מדרגה גבוה ועל הבל זה נאמר וישע ה' אל הבל, וכמו"כ מ"ש ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל הוא כמו הבל הז', שהבל זה שהוא מותר האדם מן הבהמה הוא מבחי' אין מבחי' והחכ' מאין תמצא, אך לגבי אוא"ס ב"ה נק' בשם הבלים, וכדי לקבל הבל זה צ"ל ברו"ש שזהו בחי' הנשימה.

ולהבין ענין הרו"ש הנה הרצוא הוא בק"ש שהוא למס"נ באחד, ופי' מס"נ הוא מסירת הרצון, כי נפש נק' בשם רצון כמ"ש אין נפשי אל העם הזה, ופרש"י אין רצוני, נמצא כי נק' הנפש בשם רצון, וא"כ מסירת הרצון הוא מס"נ והיינו שיבטל כל הרצונות שלו ולא יהי' לו כ"א רק רצון א' לאביו שבשמים שזהו מ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, שכל מה שעמך לא חפצתי כלל כ"א אותך לבד, ואף שצ"ל גם רצון לדברי העולם אך הרצון שיהי' לדברי העולם יהי' רק בבחי' עראי וטפל ועיקר הרצון יהי' רק לו ית', והוא ע"י ההתבוננו' בתיבות ה' אלקינו ה' אחד שכולו שלו כמ"ש לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות, פי' כסף וזהב הנה ארז"ל כסף טבעא ודהבא פרי, ולכאו' הלא הזהב יותר חשוב מן הכסף וכמשארז"ל במד"ר בראשית פ' ט"ז ע"פ וזהב הארץ ההיא טוב, לא הי' העולם כדאי להשתמש בזהב ולא נברא אלא לבנין בהמ"ק כו', ואעפ"כ הזהב הוא רק פרי והכסף טבעא ולכן הזהב קונה את הכסף, והכסף אינה קונה את הזהב, ופי' כסף הוא טבעא שהטבע הוא בחי' הנהגת העולם והעולם אינו יכול להתנהג כ"א ע"פ החסד דוקא שזהו מדרגת הכסף כי כסף וזהב בשרשן הם חו"ג, והתנהגות העולם הוא ע"פ החסד דוקא כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, אבל מבחי' הגבורות אינו יכול העולם לקבל רק לע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, אבל עכשיו אינו יכול העולם לקבל כו', ולכן כסף טבעא וזהב פרי. והנה כאשר יתבונן שלי הכסף ולי הזהב, שהכסף והזהב