שכד

מכה"כ, ולית אתר פנוי מיני', ומהו זה שאמר יעקב אכן יש הוי' במקום הזה שמשמע שבמקום הזה דוקא יש הוי' ולא בשאר מקומות, אך הענין יובן ממה שאנו רואים בנפש האדם שמחי' את הגוף הנה התלבשות הנפש הוא במוח ששם הוא עיקר גילוי הנפש ואף שגם בכל הגוף ישנו השראת הנפש, אך הנה בכל הגוף אם כי ישנו גם שם הנפש שמחי' אך הוא בהעלם, משא"כ במוח שבראש ששם מאיר גילוי הנפש. וכמו"כ יובן במה שאמר יעקב אכן יש הוי' במקום הזה מפני כי במקום הזה מאיר אוא"ס ב"ה בבחי' גילוי, משא"כ בשאר המקומות אף שמכה"כ אך זהו בהעלם והיינו כי המקום הזה הי' מקום בית מקדשינו כמ"ש אין זה כ"א בית אלקים, לכן הי' מאיר שם שם הוי' בבחי' גילוי שזהו יש הוי'. וכמו"כ הו"ע להנחיל אוהבי יש שהוא בחי' עוה"ב שמאיר שם גילוי אלקות.

וכדי להיות בחי' עוה"ב זהו ביו"ד נברא העוה"ב שצ"ל תחלה בחי' יו"ד שהוא צמצום שיוכל להיות אח"כ בחי' ומדריגת עוה"ב, כי הנה אנו אומרים אין ערוך לך כו' בעוה"ז ואין זולתך מלכנו לחיי העוה"ב שגם בחי' עוה"ב ג"כ אין ערוך לך כו' לכן כדי שיהי' עוה"ב זהו ע"י יו"ד וצמצום. ובה' נברא העוה"ז שעוה"ז צ"ל בה"א דוקא ולא ביו"ד, דהנה כתי' שרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה, דכדי שתוכל שרה להוליד צריכה שתהא נקרית שרה בה"א דוקא, ולכאו' הרי היו"ד גבוה מבחי' הה"א שביו"ד נברא העוה"ב, והענין הוא דהנה שרה הוא בחי' שררה מלכותך מלכות כל עולמים מקור התהוות כל העולמות, וזהו ע"י ה' דוקא, כי יו"ד הוא בחי' צמצום ואם הי' בריאת עוה"ז ע"י יו"ד הי' החיות מצומצם יותר מדאי והי' יכול להיות יניקה לחיצונים, כי מדת המל' בעצם היא בחי' הגבהה והתנשאות, ואם [הי'] ע"י יו"ד הי' ריבוי צמצומים והי' מזה יניקה לחיצונים, אך כדי להיות עוה"ב שזהו בהכרח שיהי' ע"י צמצום היו"ד דוקא וכמו שמצינו בענין השערות שארז"ל שער באשה ערוה, ולמעלה הנה עיקר ההמשכה הוא ע"י השערות דוקא כמ"ש ושער רישי' כו', וכמו"כ הוא בענין היו"ד דעוה"ב בהכרח שיהי' ע"י יו"ד דוקא, אבל עוה"ז צריך שיהי' ע"י ה"א דוקא. והנה מתחלת הבריאה נברא העוה"ב והעוה"ז מחמת כי חפץ חסד הוא, אבל עכשיו זאת היא עבודת האדם להמשיך בחי' אלו ע"י עבודתו בתומ"צ, אך ע"י מה ממשיכים בחי' אלו זהו ע"י בחי' המצות שזהו מ"ש לעבדה ולשמרה לעבדה בה"א ולשמרה בה"א שב' ההי"ן אלו הם העוה"ב והעוה"ז, ומשארז"ל שביו"ד נברא העוה"ב היינו שנברא ביו"ד, אבל עוה"ב בעצם הוא בחי' ה"א, וע"י לעבדה ולשמרה שהם בחי' המצות כי לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה