שכ

מיניה, ומלשון וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבשעת מ"ת הי' רק התחלה שכפה עליהם ההר כגיגית אך ע"י מס"נ שלהם בימי אחשורש נתקבל אצלם בפנימי', והיינו הך שבחי' פנימיות התורה נתקבל אצלם בפנימיות כו', כי תורה הנגלית הוא רק בחי' אירוסין, משא"כ לע"ל שיתגלה פנימי' התורה נק' בחי' נשואין שיומשך בפנימיות כו'.

והנה כדי שיומשך בפנימיות זהו ע"י השתחוואה בחי' ביטול פנימי שהיא למעלה גם מבחי' התורה. והענין הוא דהנה ארז"ל אם אין יראה אין חכמה ואם אין חכ' אין יראה, ולכאורה איך יתחיל, אך הענין הוא דהנה יש שני בחי' יראה, יר"ת ויר"ע, והנה מתחלה צריך להיות בחי' יראה תתאה קבלת עול כו', בזאת יבא אהרן אל הקדש ודא הוא תרעא לאעלאה, וזהו אם אין יראה אין חכמה שא"א להגיע לבחי' חכמה אם לא ע"י יראה כי כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, ואם אין חכ' אין יראה זהו יר"ע שהוא בחי' ביטול במציאות ממש לאוא"ס, וזהו למעלה מבחי' תורה, כי על זה היראה נאמר חבל על מאן דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד כו' שנק' התורה תרעא לדרתא נגד זה היראה לפי שזה היראה הוא מבחי' עצמות אוא"ס ממש, כי הגם שבתורה מלובש ג"כ אוא"ס מבחי' סוכ"ע וכמ"ש לעיל שהוא בחי' וה' עמו, אך אעפ"כ התורה היא רק לבוש לאוא"ס, וכמ"ש עוטה אור כשלמה, משא"כ יר"ע זו הוא בחי' ביטול במציאות ממש לאוא"ס שלמעלה מבחי' לבוש, וזהו כמ"ש יראו את ה' קדושיו שבחי' יראה זו היא בחי' את ה' את הטפל ובטל לבחי' שם הוי' ממש, כי פעם כתיב יראו מה' כל הארץ זהו רק יראה תתאה כו', אבל יראו את ה' קדושיו זהו יראה עילאה, וע"י קדושיו הוא בחי' מעשה המצות מגיעים לבחי' יראו את הוי' כו' (ע' בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה שלא נדפס), וזהו מ"ש ויצוונו ה' אלקינו את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו שע"י החוקים האלה עי"ז מגיעים לבחי' יראה. וזהו שבשבת אומרים השתחוו לה' בהדרת קדש שע"י ששת ימים תעבוד כל ימות החול בבחי' הריעו לה' כו' ר"ת הלכה מגיעים לבחי' שבת שאומרים אז השתחוו לה' בהדרת קדש ר"ת קבלה והיינו בחי' קבלה בחי' פנימיות התורה כו'.