שטו

שורה ומתגלה בחכמה דוקא כי החכ' הוא בחי' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה ואוא"ס שורה בחכ' דוקא, וזהו בד"כ ההפרש בין אצי' לבריאה שבאצי' מאיר חכ', משא"כ בבריאה אימא מקננא בכורסייא היא בחי' עולם הבריאה, וגם באצי' גופא ההפרש בין חכ' לבינה כמ"ש בע"ח שבחכ' מאיר אוא"ס בקירוב מקום אבל בבינה מאיר בריחוק מקום. והנה אורייתא מחכ' נפקת, ולכן נק' התורה אמת כמארז"ל אין אמת אלא תורה, כי אמת מורה על אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי' שע"ז מורה ג' אותיות דאמת אל"ף הוא בחי' אני ראשון, תי"ו סופא דאתוון הוא בחי' אני אחרון, והמ"ם מורה על מבלעדי אין אלקים, והיינו באמצעיתא שהגם שנראה העולם ליש ודבר נפרד זהו רק לגבינו, אבל באמת כולא קמי' כלא חשיב שזהו בחי' ד"ע איך דכולא קמי' כלא חשיבי, והתורה היא לבוש וכלי לבחי' זו, לפי שהיא מח"ע, והחכ' היא בחי' אחד האמת שבה מאיר ומתגלה אוא"ס איך דכולא קמי' כלא כו', וזהו שנק' משל הקדמוני שהוא המשל ולבוש אשר בה שורה ומתגלה בחי' קדמונו ש"ע, ע' בלק"ת בביאור ע"פ ולא תשבית ס"ב, והיינו מפני שהיא מבחי' ח"ע. ועפ"ז יובן מה שהלכה כב"ה לפי שנוחין ועלובין כו', והיינו כי להיותם בבחי' הביטול זכו להשיג התורה כמו שהיא בבחי' החכ' בחי' והוי' עמו שמשם נמשך ההלכה, ולכן הגם כי דברי ב"ש הם ג"כ אמת שיש להם שורש למעלה וכמשארז"ל אלו ואלו דא"ח, אך יש שני בחי' אמת והיינו כמארז"ל (בשבת ד"י ע"א ובפ"ק דסנהדרין ד"ז ע"א ובמגילה דט"ו ב') כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאלו נעשה שותף כו', דקדקו לומר אמת לאמתו שזהו בחי' ההלכה שהיא מבחי' שם הוי' בחי' סוכ"ע שהוא בחי' אוא"ס שמלובש בבחי' חכ' דוקא, וב"ה זכו לזה ע"י שנוחין ועלובין היו בחי' ביטול ושפלות, כמ"ש (ישעי' נ"ז) מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח שדוקא בבחי' דכא ושפל רוח מאיר ומתגלה בחי' מרום וקדוש כו', וכמו שאנו אומרים ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתיך, שדוקא ע"י הביטול ושפלות כעפר שהכל דורסים עליה עי"ז זוכה להיות פתח לבי בתורתיך להיות פיה פתחה בחכ' לכוין ההלכה בחי' אמת לאמיתו כו'.

[וא"ו] ב) והנה בזה יובן ג"כ משארז"ל (שבת דל"ט סע"ב) אר"י א"ר ינאי אמר רבי כ"מ שאתה מוצא שנים חלוקים וא' מכריע הלכה כדברי המכריע, וכן ארז"ל בברייתא דר' ישמעאל שני כתובים המכחישים זא"ז עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם שתלוי הכל במכריע כו'. והענין הוא דהנה כתיב תתן אמת ליעקב כו' שהוא בחי' ת"ת, ולכאו' אינו מובן וכי מדת החסד ומדת הגבורה אינן אמת ח"ו, וא"כ למה אמר תתן אמת ליעקב דוקא, אך הענין הוא דודאי מדות אלו הם ג"כ אמת רק שהם אינן אמת לאמתו לפי שחסד הוא מנגד לגבורה וגבו'