שיב

והנה כדי שיומשך בפנימיות זהו ע"י השתחוואה בחי' ביטול פנימי שהיא למעלה גם מבחי' התורה. והענין הוא דהנה כתי' אם אין יראה אין חכ' ואם אין חכמה אין יראה, ולכאו' איך יתחיל, והנה מתחלה צ"ל בחי' יראה תתאה קבלת עול כו' בזאת יבא אהרן אל הקדש ודא הוא תרעא לאעלאה, וזהו אם אין יראה אין חכ' שא"א להגיע לבחי' חכ' אם לא ע"י יראה כי כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, ואם אין חכ' אין יראה זהו יר"ע שהוא בחי' ביטול במציאות ממש לאוא"ס, וזהו למעלה מבחי' תורה כי על זה היראה נא' חבל על מאן דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד כו', שנק' התורה תרעא לדרתא נגד זה היראה, לפי שזה היראה הוא מבחי' עצמות אוא"ס ממש, כי הגם שבתורה מלובש ג"כ אוא"ס מבחי' סוכ"ע וכמש"ל שהוא בחי' וה' עמו, אך אעפ"כ התורה היא רק לבוש לאוא"ס, וכמ"ש עוטה אור כשלמה, משא"כ יר"ע זו הוא בחי' ביטול במציאות ממש לאוא"ס שלמעלה מבחי' לבוש, וזהו כמ"ש יראו את ה' קדושיו שבחי' יראה זו היא בחי' את ה' את הטפל ובטל לבחי' שם הוי' ממש, כי פעם כתיב יראו מה' כל הארץ זהו רק יראה תתאה כו', אבל יראו את ה' קדושיו זהו יראה עילאה, וע"י קדושיו הוא בחי' מעשה המצות מגיעים לבחי' יראו את הוי' כו' (ע' בד"ה וירא ישראל את היד הגדולה שלא נדפס), וזהו מ"ש ויצוונו ה' אלקינו את כל החוקי' האלה ליראה את ה' אלקינו שע"י החוקים האלה עי"ז מגיעים לבחי' יראה, וזהו שבשבת אומרים השתחוו לה' בהדרת קדש שע"י ששת ימים תעבוד כל ימות החול בבחי' הריעו לה' כו' ר"ת הלכה מגיעי' לבחי' שבת שאומרי' אז השתחוו לה' בהדרת קדש ר"ת קבלה והיינו בחי' קבלה בחי' פנימיות התורה כו'.