שיא

התקשרות וכמשנת"ל בענין הלכה כדברי המכריע שהוא"ו הוא בחי' אות אמת כו'. ובעבודה בחי' לוי ילוה אישי זהו עסק התורה, ולכן יצא ממנו משה שע"י ניתנה התורה, ע' בת"א בד"ה וללבן שתי בנות בענין שלוי הי' בבחי' ביטול שגבוה מהדבור לכן יצא ממנו משה שהי' כבד פה, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה נאוו לחייך בתורים שהתורה היא ממוצעת וזהו בחי' נקודת הסגול שהיא למעלה בחי' סגולתא, שבסגולתא הנקודה האמצעית היא למעלה, והיינו בחי' קו האמצעי בחי' בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה, ובזה יובן מה שצורבא דמורי הוא משבט לוי או משבט ישכר, והיינו כי לוי הוא בחי' קו האמצעי שמחבר ב' הקוין דימין ושמאל שזהו כמו מכריע, וכמו שהלכה כדברי המכריע וכמשנת"ל, כמו"כ משבט לוי מכוונין הלכה מבחי' אמת לאמיתו להיותו מבחי' ומדריגה זו, וישכר לפי שמחברים בינה לעתים כנ"ל, אך זהו ע"י הביטול דוקא וכמ"ש בת"א בד"ה וללבן שתי בנות שהפעם ילוה הוא בחי' הביטול ע"ד לויתן ביטול דנוני ימא בחי' עלמא דאתכסיא, שהוא בחי' ביטול גבוה מאד, וע' בלק"ת פ' שמיני בד"ה לויתן זה יצרת, ובישכר נאמר ג"כ ביום השני הקריב נתנאל בן צוער כו', והיינו ע"י שהקדים מקודם בחי' שבט יהודה שיהודה הוא בחי' הודאה בחי' ביטול ועי"ז אח"כ יכול לכוין ההלכה כו'.

ט) והנה דוד המלך שכיוון ההלכה אע"פ שהוא משבט יהודה היינו לפי שהי' מרכבה לבחי' המל' וכמו שתירץ המהרש"א בחדא"ג שהי' עצמו מלך והי' בבחי' ביטול מאד, שקרא עצמו דומם ועפר כמ"ש אם לא שויתי ודוממתי, וזהו ע"ד ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז פתח לבי בתורתיך לכן זכה לכוון ההלכה לאמתתה היינו בחי' אמת לאמיתו כו'.

וזהו שאומרים בחול מזמור לתודה, אבל בשבת אומרים השתחוו לה' בהדרת קדש ר"ת קבלה, והנה בפי' קבלה יש לפרש ב' פירושים א' שהוא בחי' פנימי' התורה, והב' היא לשון קבלה שמקבל ונקלט בתוכו ממש וכמ"ש וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבשעת מ"ת הי' רק התחלה שכפה עליהם ההר כגיגית אך ע"י מס"נ שלהם בימי אחשורוש נתקבל אצלם בפנימי', והיינו הך שבחי' פנימי' התורה נתקבל אצלם בפנימיות כו' כי תורה הנגלית הוא רק בחי' אירוסין, משא"כ לע"ל שיתגלה פנימיות התורה נק' בחי' נשואין שיומשך בפנימיות כו', והיינו שע"י המס"נ שהי' בימי אחשורש, שמ"ה ראו על ככה ומ"ה הגיע אליהם שנתקבל אצלם בחי' הביטול דמ"ה.