שו

כבוד מלכותו, מלכותך מלכות כל עולמים שהוא רק זיו והארה בעלמא שאינו נוגע אל עצמותו ע"כ אני הוי' לא שניתי כו'. ואי לזאת ואהבת את הוי' אלקיך דהיינו שנעשה לו רצון אל עצמותו ומהותו ית' כי אבה הוא לשון רצון שרוצה ומשתוקק ליכלל וליבטל באוא"ס עצמותו ומהותו ית', כי מי לי בשמים ועמך לא חפצתי שלא יחפוץ בשום דבר כ"א לעצמותו ית'.

אך איך הוא הדרך והכלי אשר ישכון בה אוא"ס ב"ה עצמותו ומהותו בכדי שתתיישב אצלו צמאון זה, זהו ע"י והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום שהיא בחי' תורה (וזהו שק"ש ודברי תורה א' הן) כי אורייתא מח"ע נפקת ואוא"ס שורה בחכמה וכמ"ש הוי' בחכ', והוי' הוא בחי' עצמותו ומהותו ית' כמ"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, לא הודעתי אין כתי' כאן אלא לא נודעתי כתי' שקאי על עצמותו ומהותו ית' והיינו לפי שהוא ושמו הכל א' ממש, ואוא"ס ב"ה שורה בחכ' דוקא לפי שחכ' הוא בחי' ביטול ואין אוא"ס שורה אלא דוקא במי שבטל אליו, ע"כ יש חילוקי מדרגות בגילוי אוא"ס אפי' באצי' שבחכמה מאיר גילוי אוא"ס בקירוב מקום ובבינה בריחוק מקום, והיינו לפי שבינה הוא בחי' יש וכנודע שחכ' ובינה הם אין ויש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש ע"כ אינו מאיר בבינה גילוי אוא"ס כמו בחכ', ומדות שהם בחי' יש יותר לפי שהם מקור לעולמות עולם חסד יבנה שם אינו מאיר כ"א ע"י פרסא המפסיק כו' מבטן מי יצא הקרח כו', וכמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא, וכמו"כ הוא בבחי' חיון עילאין וכמו"כ בבחי' המדות דאצי' בחי' האבות הן המרכבה וכמ"ש מזה במ"א, והיינו לפי שאין אוא"ס שורה אלא דוקא בבחי' ביטול וכמ"ש מרום כו' אשכון את דכא ושפל רוח, וכתי' (מלכים א' י"ט ס"פ י"א י"ב) ואחר הרוח רעש לא ברעש הוי' כו' קול דממה דקה תמן קאתי מלכא כו' לפי שהשראת אוא"ס הוא במקום הביטול דוקא וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה שחכ' דוקא הוא בחי' אחד האמת.

ה) והנה אורייתא שהיא מח"ע נפקת ע"כ הוא כלי לגילוי אוא"ס ממש וזהו שהתורה נק' אמת וכמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת אין אמת אלא תורה היינו כי אמת הוא בחי' ראש תוך סוף שהוא בחי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים שהוא בחי' איך דכולא קמי' כלא חשיבי כו', והתורה היא כלי לזה לפי שהיא מח"ע ובחכ' הגילוי איך דכולא קמי' כלא חשיבי, וזהו